עץ יוסף על שיר השירים רבה/א/ו/ה
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש |
עץ יוסף על שיר השירים רבה א ו ה
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אמרה כנסת ישראל כו' על שלא כו'. לפי שיטה זו יהיה פירוש בני אמי בני אומתי אנשי רשע נחרו בי נתגרו בי מלאו הדיין חרון אף עלי שגרמו חורבן הבית. ומפרש שמוני נוטרה את הכרמים שמירת שתי חלות או שני ימים טובים של גליות. וכנה המצות בתואר כרם, כי כרם ה' צבאות הן. וכרמי שלי לא נטרתי מפרש שלא שמר חלה אחת כתיקונה בארץ ישראל, ולא שמר יום טוב אחד כתיקונו בארץ ישראל, וזה גרם לנו לשמור שתי חלות בסוריא, או שני ימים טובים של גליות בגלות:
שתי חלות בסוריא. דכל חוץ לארץ חייבו חכמים להפריש שתי חלות אחד לאור ואחד לכהן כדתנן בפרק בתרא דחלה (מ"ח), וסוריא אף על פי שסמוכה לארץ ישראל, היא חוץ לארץ דכיבוש יחיד הוא, להכי נקט הכא סוריא לחיוב שני חלות לרבותא דאפילו התם איתיה להאי חיובא, ואף על גב דחיוב זה של סוריא היה אפילו בזמן שבית המקדש קיים ואז היו גם כן ישראל יושבים בסוריא, מכל מקום בחוץ לארץ לא הוו אלא מעט מזעיר, נמצא שהגלות גרם להיות ישראל שוכני חוץ לארץ להפריש שני חלות (יפה מראה). ועיין בירושלמי בפרק בכל מערבין (עירובין פ"ג ה"ט):
שאני מקבל שכר על שתים. דכיון דאית ליה הוצאה טפי אית ליה אגרא טפי.
ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה):
קרי עליהון וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים. קושי הכתוב מבואר כי חלילה היות חוקי ה' לא טובים ומשפטיו להעדר החיים, היפך אומר (ויקרא יח, ה) אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, לכן אמר דבענין הזה הכתוב מדבר, שעם היותו מחקי ה' כי פיו הוא צוה לקיימן דכולהו אסמכינהו אלאו דלא תסור, וגם הם סייג למצותו, עם כל זה הם לא טובים לגבי קיום המצוה כתקנה בארץ ישראל, ובבחינת העדר השכר בהכפל טרחה אמר לא יחיו בהם שלא ישיגו ממנה אורחות חיים שהוא השכר הנמשך מכל המצות (יפה מראה):
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |