עץ יוסף על שיר השירים רבה/א/ו/ב
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש |
עץ יוסף על שיר השירים רבה א ו ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הא וויתרו כו'. הרי הניחו וותרו על כמה מצות ואת אמרת על שתים רעות, ובירושלמי פ"ה דסוכה (ה"ה) איתא וכי שתים רעות עשו עמי הא וותרה לאלף, ופירש היפה מראה הא יותר מאלף רעות עשו. ואין להקשות כיון דכל התורה תרי"ג מצות האיך אפשר דהוו רעות טפי מאלף, כי במצוה אחד יש כמה עבירות כגון שבת דאית ביה ארבעים אבות מלאכות, וכל אב מלאכה יש לו כמה תולדות כו' עד כאן לשונו. ולי נראה דפירוש הירושלמי כך הוא, וותרה לאלף הא עברי על כל התורה שניתנה באל"ף בי"ת. ועיין בתענית פרק קמא (ה, א) בבבלי דאיתא שם תרתין הוא דהוו עשרים ותרתין שביק להון, ופירש המהרש"א וכי לא עברו רק על שתי עבירות וכי כ"ב דהיינו שעברו כל התורה שניתנה בכ"ב אותיות שביק להון עד כאן לשונו. עוד יש לומר שפירושו הא עברו על כל התורה שניתנה לאלף דור:
ופורעין. פירוש ומגלין עצמן, ועיין בבבלי סוכה פרק ה' (נג, ב):
הפנימית וגו'. והנה פתח היכל ה' בין האולם ובין המזבח כעשרים וחמשה איש אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה והמה משתחויתם קדמה לשמש. ומדייק המדרש מדלא כתיב והמה משתחוים על כרחך שהוא מלה מורכבת משתחוים ומשחיתים כמה דאת אמר כי משחתם בהם, ודריש השתחויה לחמה והשחתה להיכל שהיו פורעים כו', וסיפא דכתיב והמה משתחויתם קדמה מפרש רישא דכתיב אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה, כי בדבר הזה הם משתחוים לשמש ומשחיתים בהיכל, והיינו דדריש שתים רעות בהכי, כי במעשה אחד היו עושים שני רעות דהיינו השתחויה לשמש והשחתה להיכל (יפה מראה):
על שעשיתי מרימות. צריך לומר ארוות של סוסים לשמש (מתנות כהונה). וסבירא ליה אותם המשתחוים לחמה היו להם סוסים מוכנים עומדים בארוות לצאת לקראת החמה בבקר (רש"י). והרד"ל כתב על שעשיתי מרכבות של סוסים לשמש, על שם שכתוב וישבת את הסוסים וגו' מבא בית ה' ואת מרכבות השמש שרף באש:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |