עץ יוסף על שיר השירים רבה/א/ד/ג

עץ יוסף על שיר השירים רבה א ד ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עם שכנותי. רצה לומר סדום ועמורה וכדמפרש ואזיל, ודרש משכני כמו שכיני, והמ"ם הוא משרת (מתנות כהונה):

נעשה בעשרת השבטים כו'. עיין זה בבראשית רבה פרשה כ"ח (סימן ה):

רק רע כל היום. משמע דוקא ביום ולא בלילה דרק מיעוטא הוא, ולא סבירא ליה כמאן דדרש בבראשית רבה פרשה כ"ז (סימן ב) דגם בלילה לא שכב לבו בדור המבול (יפה תואר):

בזכות והנה נותרה בה פליטה. אף על גב דההוא קרא ודאי בירושלים מיירי כדכתיב שם (פסוק כא) ארבעת שפטי הרעים וכו' שלחתי אל ירושלים וגו' והנה נותרה בה פלטה וגו', מכל מקום מייתי ראיה כי מה שיציל ה' האבות הוא בזכות הצדיקים שעתידין לצאת מהם, וא"כ בעשרת השבטים גם כן נאמר שידע ה' בצדיקים שיצאו מהן אף על פי שלא נזכרו במקרא (יפה תואר):

המוציאים אין כתיב כאן. שם בבראשית רבה הנוסחא נשתנה מכאן, ועיין שם ביפה תואר:

אלא המוצאים. הנמצאים. ולשון מציאה נופל על הצדיקים כמה דאת אמר (תהילים פט כא) מצאתי דוד עבדי, (קהלת ז כח) אדם אחד מאלף מצאתי, וכן רבו מספר (מתנות כהונה):

ובזכות מי ניצל. אף על גב דכתיב התם והאבדתיך מאין יושב, נראה שהיה ידוע אצלם שלא נתקיימה גזירה זו מיד אלא לעתים רחוקים הוא מתנבא (יפה תואר):

גוי שכרת ברית. כלומר שמעמידין גרי צדק הכורתים ברית בברית קודש, ואמר אף על פי שהם גוי כרתים לא יעמוד להם זכות זה אלא לפי שעה בעולם הזה (נזר הקודש):

נאמר בשבט יהודה ובנימין כו'. עיין זה בבראשית רבה פרשה הנזכר לעיל, ובאיכה רבתי פרשה ד (סימן ט):

עון בית ישראל ויהודה כו'. וזה ביושבי ירושלים מדבר כדכתיב מקמיה עבור בתוך העיר בתוך ירושלים, שגם הם בני ישראל יקראו, וכמה שנאמר (מיכה א, יד) בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל, והם מלכי יהודה, וכן נאמר כי הכניע ה' את יהודה בעבור אחז מלך ישראל (יפה תואר):

כתוב חורי פירוש מקרא אחר יש לנו שמפרש בו שגדולה חטאתם מחטאת סדום:

ויגדל עון בת עמי וגו'. מחטאת סדום ההפוכה כמו רגע ולא חלי בה ידים, הרי דעון יהודה ובנימין גדול מסדום, ומסדום לא נשאר פליטה כדכתיב ההפוכה כמו רגע, ומבנימין ויהודה נשאר פליטה. על זה משני שסדום לא פשטו ידיהם למצות כדכתיב ולא חלו בה ידים, וכדמפרש ר' תנחומא שפירושו שסדום עצמה לא חלתה ידיה במצות (ולא כפירוש הפשוט שלא חלו ידי אחרים להחריבה):

לא חלתה יד ליד. פירוש לא שכנה יד עשיר ביד עני ליתן לו משלו (רש"י בבראשית רבה שם):

אבל אלו. פשטו ידיהם למצות, צדקה גמילות חסדים, שנאמר שם ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהם, כל כך למה, שיהיו לברות למו כו' פירוש שמה שבשלו ילדיהם היינו משום דהיו לברות למו רצה לומר שעשו הבראה לאבל ולא היה להם מה ליתן לבניהם לאכול נחשב להם כאילו בשלו ילדיהן (יפה תואר). ואף על גב ששנינו בספרי (ברכה פיסקא ו) אין מחליפין זכות בחובה אלא נותנין שכר על המצות ועונשין על העבירות, וא"כ למה הועילה זכות הצדקה לאנשי ירושלים, וי"ל צדקה יצא מן הכלל דלהדיא כתיב (משלי י ב) וצדקה תציל ממות, ואף על גב דאין מיתה בלא חטא, וכן כתיב גבי נבוכדנצר (דניאל ד, כד) וחטיך בצדקה פרוק וזכות הצדקה הגין עליו י"ב חדש, ומה שנשתנה צדקה משאר מצות היינו לפי שהצדקה הוא מצד הרחמים ומעורר רחמים עליונים, וכדאמרינן (שבת קנא, ב) המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים, והוא מדה כנגד מדה (נזר הקודש):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף