עץ יוסף על רות רבה/פתיחתא/ב

עץ יוסף על רות רבה פתיחתא ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עצלה תפיל תרדמה על ידי שנתעצלו כו'. רצונו לומר שהמדרש מפרש עצלה תפיל תרדמה הוא תרדמת מרמיטא (ע' בב"ר פ' י"ז ופ' מ"ד] ופרש"י (שם) לשון בהלה:

לא מצינו מקום ששמו געש. רצונו לומר שקשה ליה שלאחר שכתב ויקברו אותי בתמנת סרח אשר בהר אפרים דתמנת סרח הוא מקום ידוע והר אפרים גם כן [מקום] ידוע שמפורש בכמה מקומות מה חזר לתת סימן אחר שאינו ידוע שהוא מצפון להר געש. שלא מצינו הר ששמו געש. לזה דרשוהו שמצפון הוא מסבת שהצפינו עצמן ולא באו להספד של יהושע, ההר געש עליהם להרגם. דהיינו שיכפה עליהם הר כגיגית ויהיו נקברים בחייהם (עיין ברי"ף [שבעין יעקב ובמהרש"א] בחידושי אגדות [מס' שבת] פרק האורג (קה ב):

על ידי שנתגעשו פירוש שהיו רועשים וחרדים במלאכתם כדמפרש ואזיל. ונתעצלו מעשות גמילות חסדים ליהושע [באות אמת גרס בהדיא שנתעצלו]:

באותה שעה. פירוש באותו פרק שמת יהושע (מתנות כהונה). ונראה שצריך לומר שבאותה שעה:

פוצמו. לשון בנין כדאמרינן (שבת פב א) בין פצים לחבירו (מתנות כהונה):

לפרש ונפש רמיה תרעב. פירוש לקיים פסוק זה. כלומר שהיו מקיימין כן בעצמם (מתנות כהונה). אבל האות אמת מוחק הני תיבות רק גורס וזה עוסק (בפוצמו) [בתחומו] לפיכך נתעצלו כו'. וכן בספר ישן ובילקוט רות ויהושע לא גרס ליה:

כמו דאת אמר ותגעש. רצונו לומר מדכתיב הר געש שהוא מיותר. שמע מינה דאתי לדרוש גזירה שוה. נאמר כאן געש ונאמר להלן געש ותגעש ותרעש הארץ ומוסדי הרים כו':

מהם עובדי עבודת כוכבים ומזלות מהם עובדים למקום לכך. כך צריך לגרוס וכך הוא בילקוט משלי (רמז תתקנט):

הרעיבן הקדוש ברוך הוא. על דרך שנאמר (עמוס ח יא) לא רעב ללחם וגו' כי אם לשמוע דבר ה' (מתנות כהונה):

ודבר ה' היה יקר. זה נאמר בימי עלי אחר כלות דורו של יהושע. ודורו של יהושע לא האריכו ימיהם מפני שנתעצלו בהספדו נמצא שעצלותם היה סבה שעבדו אחר כך עבודת כוכבים ומזלות. שאילו האריכו ימיהם היו לומדים לדורות הבאים לעבוד את ה' (יפה ענף):

תפיל תרדמה רבתה הנבואה. רצונו לומר שהמדרש מפרש תפיל תרדמה רבתה הנבואה כדי שיהיו מוכיחים אותם. שתרדמה פירושו נבואה כדכתיב בנפול תרדמה על אנשים (איוב ד כו) ושם מדבר בנבואה (ועיין בב"ר פרשה יז ה ופרשה מד יז). והקשה איך אתה יכול לומר רבתה והא אמרת שכתיב תפיל דמשמע שלא היה נבואה. ומתרץ כאינש דאמר כך צריך לומר (אות אמת):

נפל שעריהון דפוריא. [צריך לומר דפיריא אות אמת] פירוש נתרבה השער של הפירות:

הא סקא. פירוש כל כך היתה הנבואה מפורסמת כזה שאומר הרי לך השק הרי לך הסאה למדוד בו ועתה אינך חסר כלום רק קום ואכול (מתנות כהונה):

יריחו על שאררה יהושע. כדכתיב (יהושע ו') וישבע יהושע בעת ההיא לאמר ארור האיש לפני ה' אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו:

שהיו עגלים של ירבעם עומדים שם. כדכתיב (מ"א י"ב) וישם את האחד בבית אל וגו':

בני הנביאים אשר בית אל. וכתיב שם אחר זה ויגשו בני הנביאים אשר ביריחו אל אלישע:

פוסחים על שתי הסעיפים וגו'. אם ה' האלהים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו:

עמדתי לפניו וגו'. אם יהיה השנים האלה טל ומטר:

דבר אחר עצלה תפיל כו' בימי שופטים תפיל תרדמה. פירוש פסקה הנבואה מפני שהוכיחם אז על ידי אומות העולם. מה שאין כן בימי אליהו שהיה בית המקדש בנוי לא רצה למסרם ביד אומה והוכיחן על ידי נביאים (יפה ענף):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף