עץ יוסף על רות רבה/ה/א

עץ יוסף על רות רבה ה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בחקל סומקתא לפי שלא מצינו מקום שנקרא פס דמים. לכן פירש רבי יוחנן שרצונו לומר שדה אדום כמו שמצינו קצת מקומות שעפרם אדום. ופירוש פס חלק כמו פס ידא ואמר דמים על שם שהוא אדום כדם:

שמשם פסקו דמים. שמאז לא היתה עוד מלחמה כי זו היתה המלחמה האחרונה שנלחם דוד עם הפלשתים (יפה מראה):

שהיתה ענבותם. הבי"ת במקום פ"א ופירושו ענף. ובערוך פירשו קמח. והרמב"ם פירש גרגרים ואות אמת גורס שבולתו:

אלא מלמד שהחזירוה לבעליה. פירוש דהצלה זו היינו החזרה לבעליה שלא אבדוה אפילו על מנת ליתן דמים כמו שחשב דוד היא חשובה הצלה שהיתה חביבה על בעליה כמלאה כרכום. ומשום דהוראת דין אינה ביחיד שאין הלכה מתבררת אלא בשלשה להכי כתיב ויצילוה לשון רבים. ומשום דאין מקרא יוצא מידי פשוטו שההצלה היה מיד פלשתים וזה היה על ידי שמה בן אגא שהכה בפלשתים כתב בסוף ספר שמואל (ב כג ב) ויצילה בלשון יחיד (יפה מראה):

שנה אחת. פירוש בשנה אחת היתה המעשה ושתי שדות היו אחת של שעורים ואחת של עדשים:

פשיטא ליה לאבד וליתן דמים. פירוש פשיטא ליה לדוד דמצי לאבד וליתן דמים:

הוא צריכה אין תאמר לאבד אבל לא ליתן דמים. פירוש ומה הוצרך לו לשאול. הוא זה אם נאמר שיוכל לאבד ולא ליתן דמים. ואפילו אם תמצי לומר שיתן דמים עד כדון היא צריכה כו' פירוש עדיין יש צורך לשאול איזה מהם יאבד. דהא השתא אנן קיימין דבשנה אחת היה ושתי שדות היו (יפה מראה):

של שעורים מפרישין חלה. והוא הדין שאר מעלות כאלה יש בשעורים שמביאים בכורים ממנו וכן מצות חדש ומנחת סוטה (כבוד חכמים):

ושתי שנים היו. בשנה האחת היתה מלאה שעורים ובשנה אחרת היתה מלאה עדשים. ובשתי השנים איבעיא ליה אם יוכל לאבדה:

והלא נלמד משל אשתקד. רצונו לומר ופריך אם כן הוי ליה ללמוד בשנה השניה ממה שפשטו לו אשתקד:

אלא שאין למדין ממעשה. כך צריך לומר (אות אמת) ואף שבכל מקום אמרינן מעשה רב. יש לומר דהכי פירושו דאי שנה ראשונה היתה עדשים יש לומר דשאני התם דקפדי עליה משום שהיה מאכל אדם. ואי היה שנה ראשונה של שעורים יש לומר בשביל שחייב בחלה (יפה ענף):

הלכה נצרכה לו. דלא מסתבר שהיה תאב למים ממש שהרבה מים היו לו. אלא מים זו תורה ואשר בשער שער הסנהדרין קאמר. ולפי זה מה שאמרו ויבקעו וישאבו כו' היינו שהלכה אצל סנהדרי בית לחם לשאול הלכה זו והביאו פסק הלכה זו (יפה מראה):

שאין הלכה מתבררת אלא בשלשה. היינו שאם יסתפק השומע או יקשה בעיניו מה שישמע מהסנהדרין ישא ויתן עם שני חביריו ויזכירוהו ויקימו מה ששמע מהסנהדרין:

ולא אבה שתקבע הלכה לשמן. פירוש לשם אותם השלשה. והטעם איתא בפרק הכונס (סא א) לפי שהמוסר נפשו למות על דברי תורה אין אומרים הלכה משמו (מתנות כהונה):

אלא עשתה מסכתא. כך צריך לומר (אות אמת):

ונסוך המים היה. שצריך בחג ולא היה יכול להביאם בטהרה ממקומות המימיות שהיו אצלו ונתאוה מי שיביאם מבור בית לחם שהיה טהור (יפה מראה):

והיתר במה היה. כך צריך לגרוס (אות אמת) כי עד שלא נבנה בית המקדש משחרב שילה היו הבמות מותרות והיה דוד מקריב בבמה והיה צריך לעשות נסוך המים בחג (יפה מראה):

אחד הורג בפלשתים. כדי שיוכלו לעבור ביניהם ללכת לבית לחם ואחד מפנה ההרוגים מן הדרך כדי שלא יגע בהם השלישי שמכניס הצלוחית במים בטהרה כדי שלא יטמא:

הלכות שבויה נצרכה ליה. פירוש מהא דתנן במתניתין (סנהדרין כ ב) וכל העם בוזזים ונותנים לו והוא נוטל חלק בראש ואמרו חז"ל מחצה למלך. ובענין זה היה השאלה ופשטו לו הסנהדרין שבבית לחם כדינא דמתניתין. ומכל מקום לא אבה דוד לעשות כן אלא קבעה לדורות (יפה מראה):

בנין בית המקדש תבע. פירוש נתאוה לדעת דין אחד בענין בית המקדש שהוא בנה היסודות ושאל לסנהדרין של בית לחם והם השיבוהו לקולא ולא רצה דוד אלא להחמיר. ויש רמז לזה שנאמר ויסך אותם לה' דריש שקבעה הלכה ומסכתא לבנין בית המקדש. או רמז דכתיב אשר בשער ודוד בנה השערים של בית המקדש (יפה מראה):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף