עץ יוסף על רות רבה/ד/ו

עץ יוסף על רות רבה ד ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שבעים אלף סבל וגו'. ושלשת אלפים ושש מאות מנוצחים להעביד את העם. פי' אלו ג' אלפים ושש מאות היו נוגשים על אלו מאה וחמשים אלף עושי מלאכה. והנה לפי החשבון יגיע לכל אחד ואחד ארבעים ושנים. חוץ מאותן שש מאות שלא הגיע לכל אחד ואחד מהם כי אם ארבעים. ואיידי דזוטר לא קפיד הספר עלייהו (מתנות כהונה):

דעביד כן. מי שעושה כן שאינו ממונה כי אם על מ"ב יכול לעמוד ולהשגיח בהם כראוי:

ולא הוה חכים לה. נראה שכך פירושו. שמדקאמר למי הנערה ולא אמר מי הנערה כדי לברר בלשון קצר כדרך החכמים המדקדקים בדבורם. אלא על כרחך שאם יאמר מי הנערה הם ישיבוהו זו רות. וזה ידע בעצמו שבבואה לעיר עם נעמי כתיב ותהום כל העיר. לכן שאל מי הנערה רצונו לומר בת מי הוא או אשת מי היא. וזהו שמתמה המדרש ולא הוה חכים לה בתמיה דהא על כרחך כיון שלא אמר מי הנערה היה יודע שהיא רות שבאתה עם נעמי אם כן היה יודע גם כן שהיא מואביה אלמנה ולמה שאל למי הנערה שזה גם כן ידע:

אלא כיון שראה אותה נעימה כו'. רצונו לומר מחמת שראה אותה שהיא נעימה במעשיה ורצה לישא אותה כי אלמן היה. אך כדי שלא יחשדוהו שנתן עיניו בה על רוב יפיה רצה בועז לברר מטוב צדקתה ומעשיה שהיא ראויה לאיש גדול ומפורסם בדור. וזה שאמר למי הנערה הזאת רצונו לומר ראו למי ראויה הנערה הזאת. ונערו הבין זה והכניס קנאה בלבו שהיא תנשא לגדול הדור כבועז. לכן סיפר בגנותה ואמר נערה מואביה היא בטבע מצד עצמה כפי שרשה שיצאת משם [שהמואבים שטופי זמה שבא לוט על בנותיו וגם הפקירו בנותיהם כדכתיב לזנות אל בנות מואב וגם הם בטבעם צרי עין כמו שאמר הכתוב על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים]. ואת אמרת מעשיה נאים ונעימים. ומה שאתה רואה בה צניעות הוא מחמת שרבתה [לשון רב ומלמד היינו נעמי] רפתה לה [מלשון רפואה כלומר היא תקנה מעשיה] ולא מצד טבעה ואם כך אפשר שתחזור לסורה. ואם כן אינו משנת חסידים שמי שיקוה לצאת ממנו שבט מושלים ישא כזו. ועיין עוד לקמן:

שוחחות. ומתוך כך האחוריים בולטים ורגליהם נראות (מתנות כהונה):

יושבת. כלומר כרבוצה את עצמה:

מסלקות כו'. מעלות בגדיהם עם החגורה למען יהיה קל ללכת:

אם מפרץ מלך הוא. לכאורה וכי כל מי שהוא מפרץ יהיה מלך אך לפי שלבש מלבושי שאול והיה כמדתו מזה ידע שיצלח למלוכה. והא דאמר אם מפרץ מלך הוא על שם שהמלך פורץ גדר ואין מוחין בידו (יפה ענף):

שופט. כלומר איש חשוב כדאיתא בפרק הערל (עו ב):

כיון שבא אצל שמואל. רצונו לומר אבנר בא אל שמואל ושאל לשמואל אלו הקושיות שהקשה לו דואג. ואמר שמואל זה מנין לך כו':

מיני הוא. מין הוא ואינו מאמין בדברי חז"ל הדורשים מן הקבלה עמוני ולא עמונית:

חלק. פירוש בלי תשובה כלל:

לאישה שלא להוציא. כלומר דרכה של אשה שלא להוציא לקראת הולכי דרכים דכתיב כל כבודה בת מלך פנימה:

לאיש ליתן שכר. ודואג סבר דמכל מקום טעמא דאשר לא קדמו איתא באשה נמי דהיה להם לנשים להוציא לקראת נשים. ובסבה אחת מהני להרחיקם אף שהטעם השני [היינו ואשר שכר עליך כו'] לא שייך בהם (יפה ענף):

רבתה רפתה לה. עיין לעיל (ד"ה אלא) מה שכתבתי באורו. ודייק זה דתיבת היא מיותר אלא שבא לומר שהיא מצד עצמה מואביה היא. רק שחמותה לימדה (משנת דרבי אליעזר):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף