עץ יוסף על רות רבה/ב/יב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


רות רבה


מפרשי המדרש

יפה ענף
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על רות רבה TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כמה גמלים יצאו כו'. פירש בערוך הגמלים והחמורים שמנהיגים אותם (אות אמת). ורצונו לומר שכשם שאין צורך לנו להזכיר יציאת כמה חמורים וכמה גמלים דלא איכפת לן מידי. כמו כן יציאת נעמי לא איכפת לן מידי ולא נצרך להזכירה (יפה תואר). ומשני דאיכא נפקותא מהזכרת היציאה לאשמעינן שיציאת הצדיק עושה רושם כו'. כלומר ובזה הרי הוא כאילו יצאה נעמי לבדה כי יציאת האחרים לא עשה רושם אלא יציאת נעמי (נזר הקודש):

הוא זיוה. רצונו לומר שבזמן שהצדיק בעיר המדריך ומיישר את אנשי העיר בדרך אשר ילכו בה. הוא מזכה אותם לחיי עולם הבא להנותם מזיו השכינה:

והוא הודה על דרך שאמר הכתוב ונתת מהודך עליו והיא ניכרת בפנים וכמו שאמרו ז"ל (שמות רבה מז ו). מהיכן זכה משה לקרני ההוד. הרי שלזוהר פניו קראו הוד. ומאותו ההוד שבפניו היו יראים ישראל לגשת אליו. והשמיענו שבזמן שהצדיק בעיר על ידי הדרכתו זוכים להוד עד שייראו ויזדעזעו העובדי כוכבים מגשת אליהם להרע עמם. כי יראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליהם וייראו מהם:

הוא הדרה. רצונו לומר הוא הזקנה על דרך שאמר הכתוב והדרת פני זקן שבזכות שהצדיק בעיר כולם יאריכו ימים וימותו בהדור של זקנה:

הוא שבחה. רצונו לומר זה יאמר על שבח מזונותיהם שהיא משובחת בהם. שאמרו ז"ל (ברכות מא א) שבעה מינים נשתבחה בהן ארץ ישראל הרי דשבח העיר מיקרי עניני מזונותיה ובזכות הצדיק הקדוש ברוך הוא מברך אותם בגשמי רצון וברכה:

פנה משם פנה זיוה כו'. רצונו לומר שכפי חשיבות השכר כן הוא מהירת אבודו שלא יוכלו להשיגו. ולכן נקט בראשונה פנה זיוה כי הראשון שנאבד מהם הוא זיוה שבנקל במה שלא יהיו הגונים כבתחילה תיכף יאבדו שלא יזכו ליהנות כאותם שיושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה ואחר כך פנה הודה כי סר צלם מעליהם ואחר כך פנה הדרה כי חס ושלום בחטאם ימותו אנשים ואחר כך ויהי רעב בארץ ומיסרם ברעב ובצמא ובחוסר כל באופן שפנה שבחה (אגרת שמואל):

דלא הוה אלא אותה הצדקת. ולרות לא חשיב כלל שעדיין לא נתגיירה אלא בדרך לדעת רבנן ז"ל (יפה תואר ב"ר פ' ס"ח), [ולא ידעתי מאי קשה ליה דניהו דנתגיירה קודם מכל מקום קאמר המדרש שפיר דניחא תמן דעשה רושם משום שלא נשאר שם צדיק דנעמי ורות יצאו משם. אבל ביעקב נשאר יצחק. ואפשר שדבריו הוא על לשון המדרש דאמר דלא הוה אלא אותה הצדקת]:

היו עוסקים בהלכות גרים. [דייק זה גם כן שמלת בדרך מיותר. על כן אמר שהיו עסוקים וכו'. והכוונה כי דרך יאמר במקומות רבים על דרכי התורה והמצות כמו דאת אמר (שמות יח כ) והודעת להם את הדרך ילכו בה. ועתה היו הולכות ומתעסקות בדרך אשר אותו הדרך היה לשוב אל ארץ יהודה כלומר לשוב בדת היהודים דהיינו הדרך אשר ילכו בה [והמצות וההלכות של גרים השבים מגיותם לגירות. וזאת כונת מלת יהודה דקאמר. רצונו לומר אל ארץ אשר נוהגים דת היהודים] (אגרת שמואל):

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף