עץ יוסף על ויקרא רבה/ל/ב

עץ יוסף על ויקרא רבה ל ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הה"ד תודיעני אורח חיים כו'. רצה לפרש ולקחתם לכם שהלקיחה להורות שהנצוח שלכם. שהלולב מורה על זה. ולהכי מייתי האי קרא דדריש נעימות בימינך נצח שהמצוה הזו הוראה על הניצוח כדלקמן. ואיידי דמייתי קרא מפרש כוליה קרא:

תודיעני באיזה פילון. (פי' אורח) מפולש לחיי העה"ב. ר"ל ששאלת דוד היה כיצד יזכה האדם ליכנס לעוה"ב מיד בלי שום הפסק עונש תחלה כאותן שנדונין בי"ב חדשים ושוב זוכים לעוה"ב. והיינו שער מפולש שנכנסין בו בהדיא מבלי שום הפסק. ולזה אמר בייסורים שממרקין עונות בעוה"ז ונשאר נקי לעוה"ב:

שבענו בה' שמחות. משום דשמחות ה' אותיות דריש ה' שמחות. ולפ"ז תרתי בעי. חדא שיודיעהו באיזה פילון מפולש. ועוד שיזכהו בתורה:

שמחות מקרא משנה כו'. דפקודי ה' ישרים משמחי לב:

אלו ז' כתות. השתא דריש שובע לשון שבע:

והמשכילים. שיעסקו בתורה ובמצות יזהירו כזוהר הרקיע (רש"י). ואלעתיד קאי דהא כתיב לעיל מיניה ורבים מישני אדמת עפר יקיצו:

כברקים ירוצצו. קשה הא האי קרא בגבורי או"ה מיירי. וע' בב"ר פ' ע"ז. וי"ל שאין מהמקרא אלא כאסמכתא שכמו שהגבורים ההם ילהיבו פניהם ע"י המרוצה כן יאירו פני הצדיקים ע"י השתדלות' והתנועעם במהלך השלימות:

למנצח על שושנים. קמפרש דשושנים היינו צדיקים דאקרו שושנים כדמפרש בשוח"ט מזמור מ"ה. ומשמע ליה שעל דמות פניהם לשושנים איקרו הכי. וזה לשון רש"י על שושנים לכבוד ת"ח יסדו השיר הזה שהם רכים כשושנים ונאים כשושנים ומרטיבים מצות כשושנים:

ואומר ראיתי והנה מנורת זהב כולה. וכתיב התם זה דבר ה' אל זרובבל אלו צדיקים נדמו למנורה:

נעימות כו'. משמע אותו הכת הנעימה והטובה בעיני הקב"ה:

מכחה של תורה ומכחן של מצות. ר"ל שאינן באים בתחנונים כי אם בזכותם. ע"ד שדרשו גבי הרחוקים מצדקה שבאים בזרוע:

שמלמדין תינוקות באמתן. שהם סיבה להגדיל התורה בעולם לכן שכרן מרובה ויזכו לעמוד בימינו של הקב"ה:

לעמוד בימינו של הקב"ה. בשוח"ט שם מסיים שנא' שויתי ה' לנגדי תמיד מימיני בל אמוט ואפשר ר"ל מפני שהם צריכין להשים נגד עיניהם ה' תמיד לעשות מלאכתן בלא רמיה וכדרב שמואל בר שילת פ"ק דב"ב דף ח' (רד"ל):

אלו שבע מצות שבחג. ולפ"ז פי' תודיעני אורח חיים מיירי בר"ה ויוה"כ שאח"כ תיכף מתחילין לעסוק בז' מצות אלו. וכל ז' מצות אלו איקרו שמחה. דבארבעה מינים שבלולב כתיב ושמחתם לפני ה'. ומדכתיב בתריה בסכות חשבו משמע דשייכא נמי בשמחה. וכן בחגיגה דהתם נמי כתיב וחגותם אותו:

חגיגה. היינו שלמי חגיגה שנתחייבו להקריב לכבוד הרגל כדאיתא בפ"ק דחגיגה:

ושמחה. היינו שלמי שמחה שנתחייבו להביא מדכתיב ושמחת בחגיך:

אם שמחה למה חגיגה כו'. פי' כיון דתרוייהו שלמים שהבשר נאכל לבעלים תרתי ל"ל. והתירוץ חסר כאן והוא בירושלמי פ"ק דחגיגה ע"ש. והרד"ל כתב וז"ל וכמדומה דגרסינן כאן נציחה במקום חגיגה ודייק על לשון שובע שמחות כו' נצח יש נצוח הוא במלחמה ואינו שעת שמחה ודרש ואזיל שהשמחה בלולב הוא סימן הנצחון כששב כבר מהמלחמה עכ"ל:

משל כו'. קאי אנעימות בימינך נצח. וה"פ תודיעני שנצחתי ביה"כ. וע"י מה. ע"י שבע שמחות ומכללן ד' מינים שעליהם נאמר נעימו' בימינך נצח וכדדרש לקמן אם קיימתם כו':

באין ומקטרגין. פי' שרי או"ה אומרים הללו עובדי ע"ז והללו ועי' בענף:

בידו אנו יודעין שישראל אינון נצוחייא. בדין ונמחלו עונותיהם והן אומרים נצחו ישראל שנא' (שמואל א' טו). וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם. הוא שדוד אומר לישראל אם קיימתם מצות לולב שנקרא נעים שנא' נעימות בימינך נצח הרי אתה מבושר שנצחת לאו"ה שנא' וגם נצח ישראל. לפיכך משה מזהיר לישראל ואומר להם ולקחתם לכם ביום הראשון ד"א ולקחתם לכם ביום הראשון הה"ד פנה אל תפלת הערער א"ר אבין אין אנו יכולים לעמוד על אפו. כצ"ל (יפ"ת):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף