עץ יוסף על ויקרא רבה/ו/ה

עץ יוסף על ויקרא רבה ו ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והנה חטאתם. שעשו את העגל. ועברו בזה על האלה שלא די שלא העידו על אלהותו לפני האומות אלא שהם בעצמם עשו את העגל:

קולו שמענו. ובכלל דבריו האלה והשבועה הזאת. כי באומרו אנכי י"י אלהיך אל קנא כולל כל העונש שיתן על המחלל כבודו:

קופרמסאות. שטר התנאים שבין הסוחרים נקרא קומפרומיסו בלע"ז. ור"ל משום דלא נכתב בעשרת הדברות קול אלה רק לעע"ז לא על מה שישראל מחוייבים להעיד לפני או"ה שהיא עיקר המאמר כדפרשתי. לכן אמר שכבר התנו ביניהם שבשום צד אינו כופר בהם והם אינם כופרים בו וכמ"ש בפ' הנזקין ובאיכה רבתי על פסוק את ה' האמרת היום וגו' ע"ש. וע"כ חייבים להודות לשמו והוא העדות המבוקש מהם. ולפי שעדיין לא למדנו היות אלה על תנאי זה והכא ושמעה קול אלה כתיב. להכי מייתי ר' יצחק שהאלה היא נתונה בענין חצי הדם שכרת ברית עמה. שהכוונה בזה שיהרג העובר על הברית. כמו שהמלך כשמשביע לעמו להזהירם שהעובר יהרג בסייף משביעם בסייף:

כך ויקח משה חצי הדם. וכתיב התם הנה דם הברית הרי שהשביעם בדם:

ומהיכן היה יודע כו'. ר"ל דמדכתיב חצי הדם וחצי הדם. ולא קאמר חצי הדם והשארית. משמע דחצי מצומצם קאמר. להכי קשיא איך אפשר לצמצם אפילו במדה ובמשקל:

בת קול כו'. פי' ב"ק יצתה והודיעהו כשהגיע לחציו ואז מיד קבל השארית במזרק שני:

בקי היה כו'. פי' שע"י היותו בקי בעניני הדם ניתנה לו מתנה זו בדרך נס שידע לכוין חציו כדי שיהיה בקי בכל מה שצריך לזריקת דמים:

לא זה גדול מזה. ולזה אמר באגנת חסר שהיו שניהם כאילו הם אחד ממש. וזה היה ג"כ דרך נס כמו חילוק הדם שהיה בדרך נס:

מה נעשה בחלקך. לפי שחצי הדמים ניתן באגנות וחציו נתקבל במזרקים קודם שזרקו על המזבח כדרכו להתקבל תחלה במזרקים. הכיר משה שמסתמא המקובל במזרקים הוא לחלקו של הקב"ה. והמושם באגנות לחלק העם. לכן שאל להקב"ה מה נעשה בחלקך:

אמר לו זרוק על המזבח. ומה נעשה בחלקם אמר לו זרוק על העם. כצ"ל. וכן נראה מנוסחת הילקוט:

הוא נשבע להם כו'. כלו' שקופרמסאות שנתנו ביניהם שאין כופרים זה בזה כדלעיל מצינו שהיה בשבועה שנשבעו זה לזה [כי כן הוא הכריתות ברית ששניהם נשבעים להיות בחוברת יחד] והשתא אתי שפיר פירושי בהכי ושמעה קול אלה כדלעיל. ואין אנו צריכין להביא ראיה לדבר מענין הדם הנ"ל:

אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה. וכתיב לקמי' להפרכם את בריתי. ור"ל שהם הפרו בריתו לכן גם הוא יפר בריתו מהם אך לפי שזה אי אפשר שיובן בהחלט. כיהשי"ת לא יפר בריתו מעמנו בשום צד כאומר ואף גם זאת בהיותם וגו'. לכן אמר רבי פנחס כתיב והמה כאדם עברו ברית דהיינו שהם חוטאים כדרכם. וה' מרחם כדרכו. וא"כ מ"ש שגם הוא יפר בריתו היינו כפי הראוי אליו שיוכיחם שיראה כאילו הפר ברית. אבל לעולם בריתו קיים. ולהכי נמי מייתי דר' אהבה דקאמר שאין התוכחות מתקיימות כפשוטן אלא דרך פשר. והכי נמי אף שרמז שיפר בריתו לא יתקיים זה לגמרי:

אשר זמם. בצע אמרתו אשר צוה מימי קדם כמה שכתוב כו' כצ"ל. ודרש צוה מימי קדם בתורה ויספתי כו' (רד"ל):

ויספתי ליסרה. הזכיר פסוק זו. משום דכתיב ביה שבע כחטאתיכם. שאם ח"ו היה עושה כך לא היתה תקומה:

כן עשה ח"ו. וקרא בתמיה קאמר וכי עשה ה' אשר זמם. לא. אלא בצע אמרתו פשרה פשר. לשון מים פושרים. שבצע ושבר אמירתו לחצאין חצי דין וחצי רחמים. כמים פושרים לא קרירים ולא חמימים:

בזע פורפריה. פי' קרע לבוש מלכות שלו שאילו לבש לבוש מלכות שלו היה העונש גדול עליהם כמי שעבר על צווי המלך. אלא היקל עליהם את הדין. וע' איכה רבתי (פ"ב סי' כ"א) ובפתיחתא רבתי (סי' י"ט):

מייתי לה. להא דאמר לעיל ששמעה קול אלה בסיני כמלך המשביע בסייף. דלהכי כתיב חרב נוקמת נקם ברית. וכמ"ש הראב"ע וז"ל מכאן שזאת הברית הכרותה בסיני הכתובה בפ' אלה המשפטים יום קבלו על נפשם ואמרו נעשה ונשמע אז נכרתה הברית ואמר להם כל הפרשה הזאת:

ונקם שאינו בברית. דמדכתיב נוקמת נקם מרבינן נקמה שאינה בברית ר"ל שלא נתפרשה באלות הברית והיינו סמוי עינים דצדקיה שהם כמיתה. ומ"מ באה לנקום על עון הברית. ולהכי מייתי מדכתיב ביה ובריתי אשר הפר. ואע"ג דכתיב יככה ה' בעורון. היינו ע"י חולי לא נקור עינים שהוא צער גדול:

שנשבע לנ"נ. כצ"ל וע' בנדרים פ' ר"א ובאיכה רבתי פסוק ישבו לארץ:

זה ברית של הר סיני. שלא שמר את השבועה. ואע"ג דנשאל עליה. מ"מ היה חילול ה' בדבר:

ושאר כל הגוף לא לקה. בתמיה:

נזכרתי אותו הדם שבסיני. שע"י כרת עם ישראל ברית שאינם כופרים זה בזה כדלעיל ועל ידי שהם שומרים בריתם כמ"ש לאלהך לא איתנא פלחין נזכר ה' בריתם להצילם:

אין כאן עוד כו'. דפירש שלחתי אסיריך מבור היינו שניצולו מהגלות שהיו אסורים בו וזכו לבית שני. ולפי שיקשה א"כ מאי אין מים בו שגלות נמשל למים כאומרו אזי המים שטפונו. לכן הוצרך לומר שרמז שלא יהיו עוד שופכים דמים כמים:

או ראה אתה הראת כו'. שפי' או ראה או ידע בין ראה בין ידע. והכוונה בכאן שיעידו על כבוד ה' בין ממה שראו בעיניהם את כבודו ואת גדלו בסיני ועל זה מביא אתה הראת לדעת וכו' דכתיב גבי השמע עם קול אלהים וגו' וכתיב שם מן השמים השמיעך את קולו. ובין ממה שידעו מהנסים שעשה להם ביציאת מצרים וירושת ארץ כנען שעל זה נאמר וידעת היום וגו' דכתיב גבי ויוציאך בפניו בכחו הגדול להוריש גוים כו':

אימתי וכי יאמרו אליכם. ר"ל כשיאמרו לכם כך להטעותכם תגידו אתם להם אלהותי:

בארי לא כו'. לדעת הילקוט הושע תקי"ו. וספרי פ' וזאת הברכה הוא הנזכר בד"ה (א' ה ו) ובארי בנו וגו' הוא נשיא לראובני:

בארי לא נתנבא. וצ"ע ברש"י מגילה י"ד ע"א שלא חשב שם בארי:

וכי יאמרו אליכם וחברו. פי' פסוק וכי יאמרו אליכם ופסוק השני:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף