עץ יוסף על ויקרא רבה/ה/ב
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
היה לו לעמוד את עולמו כו'. ר"ל שפי' הכתו' על גוי ועל אדם יחד שוה הדבר לפני ה' היה להעמיד העולם מאדם אחד היינו מנח כמו שהוא מאומה אחת. כי השם יצוה ברכתו ביחיד כמו במרובים. ולכן לא היה מי שיאמר לו שעשה שלא כשורה כי לא הפסיד העולם באבדן הרשעים (יפ"ת):
ארץ ממנה יצא לחם. ובסדום משתעי קרא כדכתיבנא בפ"ד:
לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה ר' לוי כו'. כצ"ל. ועל עין איה מפורש הדין בר הדיא כו' (רד"ל):
בר הדיא. היינו איה. דאיה ודיה אחת היא כדאיתא באלו טרפות. ומ"ש המת"כ מין נץ הוא. הוא לגירסת הערוך בחולין ס"ג ע"א הנץ כו' למינהו להביא את בר הדיא. אבל לפ"ז לא יתכן לומר שהוא איה דא"כ ל"ל לרבויי מן למינהו דנץ כיון דאיה כתיב מפורש (הרש"ש):
הוא צופה כו'. ופי' דקרא כי מרבוי אילנותיו לא היה נראה לעיט ולאיה:
מי"ח מיל. באלו טרפות תנא עומדת בבבל ורואה נבלה בא"י:
וכמה הוא. מאכלה פרוסה כך הוא נוסח השאלתות. והזכיר זה לכאן לומר שאע"פ שמאכלו דבר קטן צופהו מרחוק להפלגת כח ראותו:
כיון דהוה קאי כו'. כשהיה עומד בר הדיא על אילנות בארץ סדום לא היה יכול לראות על הארץ:
מן חיליהון. מפני כח האילנות. ר"ל גובהן:
הגנן. בעל הגן:
וכיון שאמרו מה שדי כו'. נראה דצ"ל וכיון שאמרו נשכח הרגל מבינותינו ויסתיר פנים ומי ישורנו כשהסתיר פניו כו'. דהא מה שדי כי נעבדנו בקראי דמפרש לעיל בדור המבול קמיירי ועוד דלא אשכחן בשום דוכתיה שנזכר עון זה בסדום רק עון שכחת הרגל כדלעיל פ"ד ולקמן פ"ז ובפ' חלק (יפ"ת):
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |