עץ יוסף על דברים רבה/ג/ו
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אלא בשעה שהיא מתקלסת מצרותיה. הנה עשו מ"ם מכל העמים מ"ם הפועל שכל העמים יודו בפיהם שישראל הם מבורכים. כי תהיה השפעתם כל כך עד שצריהם יודו ברוב ברכתם:
ואילוניות. לשון איל זכר דוכרנותא כן פרש"י בפ' אלו נערות:
אף בארץ. כלו' בפרי הארץ כעשב האדמה וכדומה:
לא תהא תפלתך עקרה. דייק מדכתיב לא יהיה בך דמשמע מאשר בך ומקרב לבך וזו היא התפלה (מת"כ) ופרש"י שלא תהא תפלתך כשתתפלל על בניך תהא נשמעת תפלתך:
מן התשובה. שידעו כולם להשיב תשובות נכונות לשואליהם. וכמעשה שהביא:
ניפולין בס' נח הגירסא פלטנוס. והיא היא שפירושו הר. והוא הר גריזים שהכותים והשמרונים מחזיקים אותו לקודש ודמות יונה יש להם שם ועובדים אותה (יפ"ת):
והבהמם. מוליך בהמתו:
מהו דין כו'. כלו' מה זה חידוש בא לידינו שפגענו בהר הקודש הזה:
שלא לקה כו'. פי' שלא הוצף במי המבול. וע' בב"ר פ' ל"ג סי' י"א:
את ארץ כו'. הפסוק הזה הוא על א"י ודימה שפירושו בלשון תמיה מדוע לא טהורה ארצך זכר נא כי לא גושמה ביום זעם והיה קבלה נכזבה כי הר גריזים היה ככה:
אין ההר הזה. דרך שאלה הוא:
אלא חוץ כו'. בתמיה:
א"ל אין כתיב כו'. פי' וכי אין כתיב כו':
ויכסו כל ההרים הגבוהים כו'. הכוונה בזה כדאי' בב"ר פ' ל"ב סי' ט"ו שא"ל אם ההר הזה הוא אחד מן ההרים הרמים והגבוהים שבעולם הא כתיב ויכסו כל ההרים הגבוהים הרי שהוצף במי המבול. ואם מהרים הנמוכים הוא לא השגיח עליו ולא החשיבו לכתוב בפירוש שהוצף גם הוא. והוא בק"ו מהרים הגבוהים. והאי דכתיב לא גושמה ביום זעם היינו שלא ירד עליה הגשם מן השמים אבל מ"מ המים הלכו שמה וכמו שכתב הרמב"ן בס' נח:
ובבהמין. אפי' מוליכי הבהמות אינם עקר מן התשובה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |