עץ יוסף על דברים רבה/ב/כט

עץ יוסף על דברים רבה ב כט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וקהת החרב. נעשית קהה בלא חידוד עד שנשמטה ונחלקה מעל צוארו. ועל כל זה הוצרך לברוח דלאו כל שעה ושעה מתרחיש ניסא:

צוארך כמגדל השן. אע"ג דקרא בכלל כנסת ישראל קמיירי. עניינו שנמצא בהם מי שצוארו כמגדל השן. וס"ל לר' ינאי שע"י שקהת החרב נבהלו נחפזו כל הרואים וברח משה מפניהם:

והיא נהפכה על הקוסטנר. והרואים שנקטע ראשו חשבו של משה. ומשה ברח מפניהם כי לא שתו לבם עליו:

ויצילני מחרב פרעה. יתורא דקרא דריש דאלהי אבי בעזרי מחרב פרעה הוה סגי. ויצילני למה לי. אע"כ לדיוקא:

מלאך ירד. דאם היה הנס שלא היו יכולים להורגו בידים א"כ לא היה לו לברוח. אלא ודאי שלפי שעה נדמה להם שהרגו למשה והוא ברח בשעת מעשה:

והבריחו. ר"ל בזה שנדמה להם בדמות משה בזה הבריחו. שהיו סבורים על המלאך שהוא משה ותפסו את המלאך. ומשה ברח. כן הוא בירושלמי.

אסכילי. מלומדים יודעי דת ודין וממונים על המשפטים. וכן נקרא בית תלמוד אסכולי בלשון יון:

מחן נעשו אלמים מהן כו'. ועשה ה' כדי להראות למרע"ה מי ישום אלם או חרש או עור כדקאמר ליה בתר הכי. דאי לענין הצלתו. בהיותו כולם אלמים או כולם חרשים או סומין הוה סגי:

שנאמר ויאמר ה' אליו מי שם פה כו'. וכדמפרש בש"ר פ"א מי שם פה לפרעה שאמר מפיו הביאו את משה לבימה להורגו. או מי ישום אלם מי שם הסגנים אלמין חרשין וסומין שלא הביאך ומי עשאך פקח שתברח:

ועכשיו איני עומד לך. בתמיה. ודייק שאמר הקב"ה כן מדכתיב הלא אנכי ה' סתם ולא קאמר אנכי ה' עשיתי. ע"כ משמע דה"ק הלא אנכי עשיתי ואעשה כי כחי שוה לעולם. וא"כ למה אתה חושש ודואג שאין לך פה לדבר. הלא בידי לתקן פיך. מכ"ש להצלת כל ישראל:

פטרון. פי' בלשון רומי מגין בעד אדם. הן בדבריו דין. הן בענין אחר שגיאה בתבנית:ממ: התו / אינו חוקי בסוף קישור(מוסף הערוך):

באנקליטין. פי' בלשון יון חטא ועון שגיאה בתבנית:ממ: התו / אינו חוקי בסוף קישור(מוסף הערוך):

אני מתקיים עליו. אני עומד לו להצילו מיד התופסו. ובירוש' גרס עוד אמרו ליה הרי הוא יוצא לדון. א"ל אני מתקיים עליו. א"ל הרי הוא יוצא ליהרג כו'.

היכן הוא כו'. לא הוא עצמו מועיל לו וגם לא פטרונו מועילו כאשר דבר מלך שלטון וגבוה עליהם. והכוונה שהפטרון כל זמן שיכול לדמות שיש בכחו לפדותו ממות יתפאר בלבו שיפדנו. אבל לא כשיוצא ליהרג שאז אין בכחו עוד. אבל לא כן אצלו יתברך שעושה דוקא ומסבב שיצילנו בשעת ההריגה כדי שיתראה גדולתו וגבורתו יתברך:

איפומניטא. והמוסף הערוך גרס איפומנימא ופי' בלשון יוני ספר זכרון וגזר דבר:

דניאל הושלך לגוב אריות. ובדניאל היה הנס יותר גדול. שבמשה היה הנס שניצל אבל עכ"פ ברח. ובדניאל עוד יותר שהיה בין המזיקין בגוב האריות ולא הזיקו. ומביא אח"כ ענין אברהם שהיה נס יותר גדול אפי' מדניאל. שהיה ממש בתוך האש השורף בהכרח. ועכ"ז ניצול מזה. וכן יונה הוא נס בתוך נס שהים לא חנקו. ועוד הדג בלעו שם ולא מת שם והקיאו החוצה:

ד"א אז יבדיל משה. ר"ל שקשה לו הא דכתיב אז יבדיל ולא כתיב ויבדל משה. ורוצה לתרץ במה שא"ר לוי שאמר שירה כשא"ל הקב"ה שיפרוש ערי מקלט כדלקמן. ומביא מתחילה דברי ר' איבו שאמר שירה כשישב על הבאר על שהזמין לו הקב"ה מקום הצלה מפרעה. ואח"כ הביא דברי ר' לוי:

שנא' וישב בארץ מדין וישב על הבאר. דקשה דלמאי אצטריך התורה לאשמועינן דישב על הבאר. אלא שבא לרמוז שאמר שירה על הבאר. כי בודאי לא ישב שם בטל כי אם מחשב ומתבונן על גדולתו ונסיו הגדולים ובודאי אמר שירה על זה כמו ששרו ישראל על הבאר בשעה שראו ניסי ה' ובודאי משה עשה כמו כן:

א"ר לוי לפי כו'. אפשר שצ"ל ר' לוי אמר לפי כו' על ידו לפיכך אמר שירה בערי מקלט. שר' לוי דייק מתיבת אז שאמר שירה כשא"ל הקב"ה שיפריש ערי מקלט לפי שאירע הדבר הזה על ידו שהרג את המצרי. ודייק מדכתיב אז יבדיל והתם כתיב אז ישיר. וכן הוא בילקוט ויבדל משה אינו אומר אלא אז יבדיל. ואין אז אלא שירה שנא' אז ישיר משה. כיון שא"ל הקב"ה הפרש ערי מקלט א"ל משה למה. א"ל אם יהא אדם הורג בשגגה יהא בורח לשם. אמר משה שירה אני חייב לומר שאף בי אירע הדבר הזה שהרגתי את המצרי עכ"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף