עץ יוסף על דברים רבה/א/ה

עץ יוסף על דברים רבה א ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ד"א אילו אחר הוכיחן כו'. זה קאי על דברי תוכחה ממש שהוכיחן משה על מעשיהם. וכל אלו דבר אחר שקאמר המדרש אינו כמו בכל מקום שמתחיל בפסוק אחד ואמר עליו כמה דרשות. אלא כאן פירושו ועוד דבר אחר אמרו ועוד דבר אחר אמרו:

זה מוכיחנו. הוא ע"ד שאמרו בערכין דף ט"ז העבודה אם יש בדור הזה מי שיכול להוכיח אם אמר טול קיסם מבין שיניך אומרים לו טול קורה מבין עיניך. פרש"י כלומר שאם יש אדם שמוכיח חבירו לומר לו הנח עבירה פלונית שבידך יכול להשיבו גדולה עבירה יש בידך. וזהו שאמר המדרש שהיו אומרים זה מוכיחנו בתמיה הלא לו יש ג"כ עבירות. אבל משה שהיה נקי אפילו מכל דבר ממון שנפשו של אדם מחמדתן כדכתיב לא חמור אחד מהם נשאתי וכדאמרו ברבה סדר קרח שאפילו בשעה כשירד ממדין למצרים שהיה צריך ליטול מהם מעות ולשלם בעד החמור שרכב עליו מ"מ לא לקח מהם. לו היה נאה להוכיחן. ובקהלת רבה אמרו אילו אדם אחר בא והוכיח את ישראל הייתם אומרים אדם שאכל ושתה מהם ונהנה מהם מוכיחן. אלא משה שכתוב בו לא חמור כו':

זה אומר עתה ידעתי. בתמיה. מה הוא יודע עניני אלהות. ובקה"ר מסיים בהדיא זה שאינו יודע טיבה של ע"ז אומר עתה ידעתי ע"ש:

אילו אחר אמר הבל הבלים כו'. הכוונה כי מי שלא ישיג מתענוגי עוה"ז וקניניו ואוכל לחם צר מחמת חסרון כיסו להיות הכיס ריק ואין בו. לא ידוע כי הוא ממאס בתענוגי העולם. כי אפשר אילו היה לו היה מרחיב פיהו וימלאהו. אבל כשאדם ישיג מהצלחת עוה"ז ויודע כל מהותם וחפצם ואעפ"כ כובש תאות לבו וממאס הבלי עוה"ז בכח שכלו אשר בקרבו להיותו מבין שהוא תכלית הבל הבלים וזה מעשה בהמה כסוס כפרד למלאות כריסו ובטנו בחפצי עוה"ז. בזה יודע כי עשייתו הוא לשם ה'. וממליך וממשיל את ה' על כל אבריו וגידיו לשבר תאותם אשר בקרבם ולא יעשו כי אם כחפץ ה' בדרכי התורה:

אין לו פרוטה לאכול. פי' אין לו פרוטה לקנות בה לאכול. ואפשר שצריך להיות אין לו פרוסה לאכול:

שהיו מביאין לו תרדין בימות החמה כו'. לפי שהיה שלמה מכיר גידי הארץ ובאיזה מקום יצח אפילו שלא בזמנה. או היו מביאין לו ממרחק מארץ ששם ימות הגשמים כשיש כאן ימות החמה. וכן להיפך (מת"כ). ובע"ז דף כ"ח ע"ב בסופו פרש"י בד"ה וחילופא. שהצנון מוסיף עליו קור. והתרדין מחממין ע"כ. וצ"ע. וכתב הרד"ל וז"ל וכמדומה שעיקר הגי' ראוי להיות להיפוך תרדין ביה"ג שטבע חם לחמם הגוף ביה"ג. וקשואין שטבען קר ביה"ח לקרר. וכ"כ הרמב"ם בה' דעות פ"ד בדלועין ע"ש. ובש"ס [ברכות נ"ז] אמרו צנון וחזרת וקשואין לא ביה"ח ולא ביה"ג נ"ל צנון וקשואין ביה"ח וחזרת ביה"ג עכ"ל:

זה לא שלט. ולא הרגיש בגדולה לעולם על כן מגדיל שם ה'. אבל נ"נ שהיה לו גדולה כ"כ וכולם יראו מפניו. ועכ"ז הרגיש כי הכל כלא מול הקב"ה:

זה אינו יודע טובה של מדה"ד. כי אולי המדה"ד מכלה ומשחית מאד בעת הזעם. אבל משה שהיה יודע פרטי הנהגת ה' במדותיו ועכ"ז אמר שפעולתו תמים וצדיק וישר ואין עול במדותיו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף