עץ יוסף על בראשית רבה/צד/ב

עץ יוסף על בראשית רבה צד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

את טוב זה גריס של פול שהן של עקת נפש. נראה שמלת על עקת נפש הוא ט"ס וצ"ל שהן חלוקת נפש. כדאי' בנדה פ' האשה גריסין של פול חלוקת נפש ופרש"י שנחלק האוכל מן הקליפה. שהקליפה היינו נפש שלו. והערוך כתב פול שנתבשל כל כך עד שנחלק מאליו לשנים. והאי נפש פירושו כמו מנפשיה כלו' מעצמו. וע"ש עוד פירושים. ומין פול זה הוא במצרים חשוב מאד. ולכן נקרא טוב ארץ מצרים כי לא נמצא עוד מין גריסין כזה בשאר ארצות ונקרא פול המצרי (יפה תואר):

א"ר יאשיה הלכו בנדרים אחר שיחת ב"א. צ"ל לא הלכו בנדרים אחר שיחת ב"א. ואעתיק לך ענין זה מהירוש' ריש פ' הנודר מן המבושל. א"ר יוחנן הלכו בנדרים אחר לשון ב"א. א"ר יאשיה הלכו בנדרים אחר לשון תורה. א"ר חייא בר אבא ר' יוחנן כד הוה אכיל חלוטה אמר לא טעמית מזון בהדא יומא. והא תנינן הנודר מן המזון מותר במים ובמלח (אבל בכל מילי אסור אלמא דאיקרי מזון אף חלוטה) פתר לה כר' יאשיה דאמר הלכו בנדרים אחר לשון התורה (ובלשון תורה נקראים כל הדברים מזון אף חלוטה) ומנין שכל הדברים קרויין מזון א"ר אחא בר עילא ועשר אתונות נושאות בר ולחם ומזון מה ת"ל ומזון אלא מכאן שכל הדברים קרויים מזון עכ"ל הירוש'. ולשון זה מבורר יותר מל' המדרש כאן. וכל עיקר מה שהביא המדרש ענין זה הוא איידי דעומד עתה במקרא בר ולחם ומזון. ועיקר הכוונה דבלשון ב"א לא איקרי מזון אלא ה' מינים. אלא דבלשון תורה כל שזולת מים ומלח איקרי מזון ונלמד מהאי קרא דבר ולחם ומזון. דבר עיבור. ולחם כמשמעו. ומזון היינו צידה לדרך כדמתרג' זוודין. והצידה יש בה ממיני מאכל רבים אלמא דכולהו איקרו מזון:

חלוטין. וכן הוא בירו'. והיינו מיני לביבות מטוגנות בדבר שעששויות כמין מגדנות. ולהכי לא הוה חשיב לה מזון. אבל בערוך גרס אליטין. ופירש דהיינו פירות גינוסר (יפה תואר):

אל תפסיעו פסיעה גסה כו'. בפ"ק דתענית גרסי' כתיב אל תרגזו בדרך אר"א אמר להם יוסף אל תתעסקו בדבר הלכה שמא תרגז עליכם הדרך. ופריך איני והאר"א ב' ת"ח שמהלכים בדרך ואין ביניהם ד"ת ראוים לישרף וכו' לא קשה הא למיגרס הא לעיונא. במתניתא תנא אל תפסיעו פסיעה גסה שנוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם. והכניסו חמה לעיר כדאמר ר"י אמר רב לעולם יצא אדם בכי טוב ויכנס בכי טוב שנא' הבוקר אור והאנשים שולחו ע"כ. והוא הדבר שדרש כאן הג' דברים שמסבבין על עצמן רוגז בדרך ועליהם הזהיר להם יוסף. וכולן למד ממלת אל תרגזו. ומה שאמר כאן אל תעמידו עצמכם מד"ת הכונה אל תפסיקו למיגרס. ושם הכוונה לעיוני:

אל תפסיעו פסיעה גסה. וזהו אל תרגזו בדרך אל תדחקו עצמכם בפסיעה גסה (רש"י):

ואל תעמידו עצמכם מד"ת. אל תפסיקו מד"ת שלא תסבבו לכם רוגז בדרך. שדאם אין ביניהם ד"ת ראוים לישרף:

והכניסו חמה לעיר. פרש"י והכניסו בחמה לעיר כשאתם לנים ושוכבים בדרך בעיירות תכנסו לעיר בעוד שהחמ' זורחת. יצא אדם בכי טוב שימתין עד שיאיר. ויכנס בכי טוב בערב בעוד שהחמ' זורחת שאין לסטים מצויי'. ופי' אל תרגזו בדרך שלא תגרמו לכם רוגז וצער בדרך מפני לסטים ודומיהם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף