עץ יוסף על בראשית רבה/צא/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על בראשית רבה TriangleArrow-Left.png צא TriangleArrow-Left.png ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דמך. מת:

עאל כו'. נכנס ר' עלאא ופתח לדרוש עליו בד"ת. וסיפור אלו הדרשות בכאן לפי שבסוף דרש ג"ש מפסוק ויצא לבם דבכאן:

ד' דברים. דחשיב בקרא דלקמן הן עיקר תשמישו של עולם. ושאר כל מיני מתכות כלולין בהם. וכולן אם אבדו מאחד יש להם חילופין להביאן ממקום אחר ולמלאות חסרונו. אבל ת"ח שמת מי מביא לנו כו' דחסרונו של זה אי אפשר למלאות:

כי יש לכסף כו'. פי' כי הנה לכסף יש מקום מוצא. וכן יש מקום לזהב אשר הוא נצוק משם. והמה מקומות מן האדמה. ואף הברזל יש לו מקום מוצא מן הארץ ועפר אשר יוקח משם. ויש אבן אשר יצוק נחשת:

שבטים מציאה מצאו. שעכשיו היה המציאה לפניהם ועכ"ז היו דואגים וכואבים על העלילה והאבידה שאפשר לבא אח"כ ע"י מציאה זו. אנו שהאבידה לפנינו שאבדנו את רבי סימון עאכ"ו שנדאוג על זה. שאף אם נמצא אח"כ צדיק אחר כדדרשו חז"ל על פסוק וזרח השמש ובא השמש. מכל מקום להאבידה לא תשלים המציאה (מ"פ):

מלמד שהיו כו'. לפי שלשון מקרה לא יאות בדבר זה. כי האנשים האלה שלימים הם ומיחסים ענינם אל ההשגחה האלהית כאומרם אבל אשמים אנחנו וגו'. לכן אמר שפירושו שהיו הדברים קשים עליהם כקורות פי' אגדת דבריהם לאביהם כי ידעו צערו ביוסף ואיך יוסיפו יגון על יגונו של שמעון ובנימין (יפה תואר):

דבר האיש אדוני הארץ וגו'. ויהי הם מריקים שקיהם וגו' מלמד שחשדן אביהם ויאמר עליהם יעקב אביהם וגו'. כבר יוסף איננו כו'. נראה שכצ"ל ויהי הם מריקים שקיהם וגו' ויאמר אליהם יעקב אביהם וגו' מלמד שחשדן. כבר יוסף איננו ושמעון איננו עלי היו כלנה עלי להעמיד י"ב שבטים כצ"ל (וכן נראה דעת בעל א"א ע"ש) ועיקר ענין הדרוש הוא מפסוק ויאמר אליהם יעקב אביהם אותי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו. ודייק ממלת שכלתם וסמיכות שמעון ליוסף שחשדם על המכירה כיוסף כי אבוד בנים מכונה בשם שכול. וכן הביא רש"י ז"ל דרש זה בחומש על מלת אלו. אותי שכלתם מלמד שחשדם שמא הרגוהו או מכרוהו כיוסף. שכלתם כל מי שבניו אבודים קרוי שכול עכ"ל. ודרש דעלי להעמיד י"ב שבטים הוא בכח מלות עלי היו כולנה החסרות במדרש וצריך להשלימם:

עלי להעמיד י"ב שבטים. כלו' לכן נחשבתי כשכול עם היות לי עדיין ט' בנים. לפי שעלי מוטל להעמיד י"ב שבטים וכשהם חסרים כאילו לא קיימתי פ"ו (יפה תואר):

הרי זה כו'. כך אמר יעקב לראובן ולא קבל ערבותו:

בכור שוטה. מפני שבכור לנחלה נתנה ליוסף קראהו בכור שוטה כמו בכור לאם ולא לאב (הרד"ל):

כפתור ופרח. כלו' נאים ועגולים הדברים ככפתור ויפים כפרח:

לא ירד בני עמכם. לרמוז שאין ממש בדבריו כמ"ש יעקב על דברי ראובן (יפה תואר). ויתכן עוד מפני שהיה רגיל לומר על דבר שנגד דעתו. אקפח את בני. והמליצה לא ירד בני יתכן שהכוונה בני מלשון בינה כלו' רוח בינה איננו מסכים לזה. וכן אקפח את בני אמר ג"כ בכוונה הזאת:

עמכם וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה וגו' הא בבית לא. כצ"ל (א"א):

בבית לא. בתמיה:

בשעת הסכנה. וכל הדרכים בחזקת סכנה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף