עץ יוסף על בראשית רבה/פא/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על בראשית רבה TriangleArrow-Left.png פא TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ויאמר אלהים וגו' אם נבלת כו'. כבר פירשתי שדעתם ז"ל שלהוכיחו בא על איחור נדרו. ולהכי מייתי נמי האי קרא דדריש שיהיה נדרך סמוך לפיך ואיידי דמייתי להא מייתי נמי פלוגתא דבן עזאי ור"ע ברישיה:

אם נבלת עצמך בד"ת. שתשאל לרבך כל ספקותיך ואע"פ שיש בהם דברים שחביריך ילעגו עליך. סופך להתנשא:

אם נזדממו אחריך דברים. אם יש מרננים אחריך בדברי עלילות (ונזדממו הוא מל' עדים זוממים) שים יד לפה ולא תהפך בדברים שאם ידע אחד לא ידעוהו שנים. ואם תהפך בדברים יתגלו לכל. וזה ע"ד וכוסה קלון ערום (יפ"ת ומת"כ):

מי גרם לך כו'. מי גרם לך שנתעלמו ממך דברי תורה ותהיה לבוז לפני השואלים הלכה מפיך. ע"י שנשאת את עצמך בד"ת:

סימוניא. שם מקום:

מקרא אותנו. לומד אותנו מקרא:

ושונה. לומד אותנו משנה:

רקקה דם. היבמה שחלצה וירקה לפני היבם:

דלמא לית בר אולפן. שמא אינו בעל גמרא והלכות. אלא בעל אגדות ודרשות:

אם אמת למה רשום. דמדכתיב אמת משמע כתיבה תמה העשוי להתקיים. ומדכתיב רשום משמע שאינה כתיבה ממש אלא רושם בעלמא כעין שרושמין לסי' בעלמא:

והלך לו אצל רבינו. להגיד צרתו כדי שיפטרהו מהמנוי ההוא שהוא לו לפוקה ולמכשול:

מה עבדין לך. מה עשו לך שחזרת אצלי:

אפילו בשיניה כו'. דלא כתיב וחלצה בידה:

צחצוחית של רוק. פי' הערוך לשון סחיטה:

עד שלא נגזרה גזירה. כלו' עד שלא נגמרה דהיינו חתימה לפי שקודם חתימה מתבטל בתפלה כדלקמן דב"ר פ"א (יפה תואר). והיינו דקא בעי מאי חותמו של הקב"ה. אבל בשה"ש רבה פ' לסוסתי איתא עד שלא נחתם הדין רשום משנחתם גזר דין אמת:

רבינו בשם ר' ראובן. הוא ט"ס וצ"ל רב ביבי בשם ר' ראובן וכדאיתא בשהש"ר הנ"ל כי איך יאמר רבי בשם ר' ראובן שהיו רחוקים זה מזה זמן רב:

מהו אמת. כלו' מה טעם להיות חותמו יתב' אמת שדרך החותם לחתום שמו או כנויו או סימן מורה עליו:

על שם אני ראשון. בירו' פ"ק דסנהדרין מפרש לומר אני ה' ראשון שלא קבלתי מלכותי מאחר. ומבלעדי אין אלהים שאין לי שותף. ואת אחרונים אני הוא שאיני עתיד למסור לאחר:

וטפת. ל' הצפה. כלו' נתגאה רוחי עלי. והוא תרגום של גסות הרוח. ובירוש' ביבמות משמע שעמום ובלבול הדעת:

נוח לך ליתן זמם. כלומר מחסום ולא תוציא הדבר בפיך. וזמותי מלשון זמותי בל יעבר פי. וס"ל לר' אבא ב"כ דאין לנדור כלל שמא יבא לאחר. אלא יעשה המצוה בלא נדר:

אמר רבי מה ידך כו'. ס"ל דמצי נודר רק שלא יאחרהו. וז"ש שיהיה תשלום הנדר סמוך לפה שהוא הנדר היוצא בפה ואע"פ שלא יהיה בידו בשעת הנדר:

רבנן אמרי מה ידך קודם לפה. ס"ל דלא שרי אלא בדבר שכבר היה בידו בשעה שמתנדב דלא חייש ביה לתקלה וז"ש מה ידך קודם לפיך פי' כמו שהיד קודם ליקח המאכל ושוב פותח פיו למאכלו. כן יקדים להביא הדבר בידו ושוב יקדישנו. ואע"ג דהאי נדבה מיקרי ולא נדר. לא דק ונקט נדרך כלישנא דר"א ור"י (יפה תואר):

על ידי שאיחר נדרו. ואיחור הנדר הוא הקמת מזבח בבית אל כמ"ש ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך כו' וכה"א אנכי האל בית אל כו' אשר נדרת לי שם נדר (נזר הקודש):

נתבקרה פנקסו. ונענש בצרות עשו והדורון וצלעות ירכו וצרת דנה כדאי' בתנחומא:

בשעת עקתא נדרא. בתמיה בשעת צרה נודר ובשעת רווחה יסיע מלבו כשטף מים. ובתנחומא גרס בשעת עקי נדרי בשעת רווחא שמטי. ופי' כשהיית בצרה נדרת וכשאתה ברווחה שכחת. ודייק מדכתיב בברחך מפני עשו שפירושו אחר שנדרת בעת צרה איך שכחת שוב בשעת הרווחה:

מהולתך חרשא. כלו' הנפה נתחרשה ואין יורד הקמח אקיש עלה הכה עליה בכח בטבעות של ברזל. שכך מנהג הערביים כשמסלתין הסולת יש להם באצבעות צרורות טבעות ומכין הנפה בהם מכאן ומכאן ויורד הקמח. והוא דרך משל כי מי ששכח נדרו צריך יסורין להזכירו (יפה תואר):

הרי אתה כעשו. דהיה די שיאמר מפני אחיך (יפה תואר):

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף