עץ יוסף על בראשית רבה/עא/ה

עץ יוסף על בראשית רבה עא ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הה"ד וקח מאתם. מילתא באנפי נפשה היא. דיהיב טעמא למה שהודית ברביעי טפי מבראשונים. דהיינו מפני שזכתה לשבט כהונה ושבט מלכות. שהן ב' מעלות מיוחדות לב' שבטים ומתחילה כשזכתה בלוי לא הודית. שחשבה ששבט המלכות יצא מאחותה והיא שוה לה. ולכן אין לה חיוב הודאה טפי מאחותה. אבל עתה שראתה שילדה את יהודה שממנו יצא המלכות. הודית על טוב חלקה כי נעים מאד:

וקח מאתם מטה מטה לבית אב. דריש שבא לרמוז במטה לשון מטי דהיינו נטיה והמעדת רגל כלו' שנטו ישראל מדרך האמת והישר ב' פעמים במעשה העגל ובמעשה המרגלים. ובשניהם היו הלוים מנוקים מן העון לפיכך נבחרו הלוים לעבודת המקדש יותר מכל ישראל שבעבור זה פרח שם מטה אהרן לבית לוי. ואף על גב דמשחטאו בעגל נדחו הבכורים. י"ל דאי לאו חטא המרגלים לא היו נדחים אלא לפי שעה והיו ראוים להתקרב שוב לדורות. ומשחטאו גם במרגלים נתמלא סאתם ונחתם גזר דינם (נזר הקודש):

רבי לוי אמר עלו בהם שני שבטים. שלכך דקדק לומר מטה מטה לרמוז מה שעלו בהם בעליית מעלה שני שבטים שבט כהונה לבית לוי ושבט מלכות לבית יהודה. ואע"ג דהתם לא הוי אלא מטה אהרן לבית לוי ולא נודעת אלא מעלת לוי. הא אמרינן בבמד"ר פ' י"ח דמטה אהרן הוא המטה אשר היה ביד יהודה. והוא היה ביד כל מלך ומלך עד שחרב בהמ"ק. ועתיד להיות ביד מלך המשיח. ולפיכך היה זכרון אחד עולה לשניהם. ולפיכך הוציא פרח ויצץ ציץ לרמוז שניהם (נזר הקודש):

בזה משיחה. דכתיב ומשחת אותם וגו' וכהנו לי. ובזה משיחה וימשח אותו בקרב אחיו:

בזה מטה. פרח מטה אהרן. ובזה מטה עוזך ישלח ה' מציון:

בזה ברית מלח. דכתיב ברית מלח עולם היא לפני ה' לך ולזרעך אתך. ובזה ברית מלח דכתיב באביה הלא לכם לדעת כי ה' אלהים נתן ממלכה לדוד על ישראל לעולם לו ולבניו ברית מלח:

בזה פעם. הפעם ילוה אישי אלי. ובזה פעם הפעם אודה את ה' כלו' שלכך דקדקה לאה לומר באלו ב' השבטים לשון הפעם להורות שהם שקולים:

בזה נזר. ונתת את נזר הקודש על המצנפת. ובזה נזר ויוציא את בן המלך ויתן עליו את הנזר:

בזה קריבה. ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך וגו' וכהנו לי. ובזה קריבה והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא והקרבתיו ונגש אלי:

בזה שלשלת יוחסין. שהכהונה הגדולה נשארת מאב לבנו כשראוי למלא מקומו. וכן המלכות בשלשלת יוחסין שהבן מולך תחת אביו לעולם אע"פ שיהיו אחרים מבית דוד ראוים למלוכה (יפה תואר). או פי' בזה שלשלת יוחסין יחוס דוד בסוף רות. ובזה שלשלת יוחסין דכתיב ואלה תולדות אהרן ומשה (מתנות כהונה):

בזה ציץ. וישם על המצנפת אל מול פניו את הציץ. ובזה ציץ דכתיב ועליו יציץ נזרו:

לא יגרע מצדיק כו'. כדמפרש מדאשכחן שבניה בעלי הודאה נראה שכן היא היה מנהגה (יפה תואר):

עינוהי דפוריה. פי' מראית הפירות. מנהג העולם מי שיש לו אוצר חטים למכור לוקח מהם חופן ומראה לקונים. וזה נקרא עינוהי דפוריה מואיסטר"ה בלע"ז (מעריך). וכך צ"ל עינוהי דפוריה לאה תפסה ואת מלכים לכסא מיותר (מתנות כהונה ויפה תואר):

לאה תפסה פלך הודיה. כלו' אומנות ומעשה ההודאה (מתנות כהונה) ולפי שדרך האשה לתמוך ידה בפלך לזה אמר תפסה פלך הודיה (יפה תואר):

רחל תפסה פלך שתיקה. ששתקה על רמאות לבן:

בנימין ישפה. אבנו בחשן המשפט ישפה לרמוז יש פה:

ויודע במכירתו של יוסף. דיצחק ידע בדבר כדלקמן פרשה פ"ד והוא גילה לבנימין (יפה תואר). או אפשר שבנימין ידע זה הדבר בנבואה:

אסתר. שהיא מבנימין דכתיב איש ימיני והיא בת דודו:

אין אסתר מגדת. דלא צותה מרדכי אלא מתחילה כדי שלא ישאנה אחשורוש כשידע שהיא בת מלכים. אבל אחר שנשאה מה תועלת יש בהסתרת יחוסה:

בכל מקום שנאמר ע"כ מרובה באוכלסין. שעל כן משמע יותר על השיעור הנכון (מתנות כהונה) ועיין מ"ש לעיל סי' ה':

מי מעמיד רגלה כו'. שהבנים גורמים לאשה חבה אצל בעלה. והכי נמי אמרינן לעיל שנתן יעקב דעתו לגרשה וע"י הבנים נסוג אחור (מתנות כהונה):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף