עץ יוסף על בראשית רבה/עא/ב

עץ יוסף על בראשית רבה עא ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שהם נופלים. שפלים ונבזים שהקב"ה סומכן קצת שלא ימותו בצרתן ואח"כ אם יזכו ה' פוקדן בבנים והויא להו זקיפה גמורה מכפיפתן:

שעשתה כמעשה השנואים. הגירסא משובשת. וה"ג כי שנואה לאה שהיתה אמודה להנשא לשונא שכך היו התנאים כו' עד קשה היא התפלה דבר אחר שעשת כמעשה השנואים והיו הכל סונטין בה והיו אומרים כו':

שהיתה אמודה לינשא לשונא. ור"ל שנקראת כן על שחשבה שתנשא לשונא זה עשו ע"ד ואקרב אל הנביאה שהוא תואר לאשת הנביא ולד"א נקראת שנואה על שעשת כמעשה השונאים שרמתה לאחותה:

שהיו הכל סונטין בה. פירוש נדברים בה (מעריך) או פי' מצחקים בה (מוסף הערוך):

קשה היא התפלה. כלו' כדבר הקשה העומד לשבר כל דבר שכנגדה:

אף הגתיות מאחורי הקורים. יש בזה ב' פירושים. א' הנשים הדורכות בגת. ולפ"ז גתות מל' גת דרך ה'. וקורים הקורות שדורכין בהם. ב' לפי גירסת הערוך הנשים מאחורי הקוריים ופי' מאחורי כלי האריגה:

רבי חנין כו' כיון שראה אבינו יעקב כו'. מפרש שנואה כמשמעו שנואה מיעקב. אלא שמפרש שלא היה זה שנאה עצמיית אלא מצד מעשיה בענין רמיות אחותה מותר לשנאות חבירו על דבר עבירה כדאי' בפ' ע"פ (יפה תואר ונזר הקודש). ואף שבמצות אביה עשתה. לא היה לה להתנכר ולענות כשהוא היה קורא לה רחל וא"כ עבירה עשתה שגזלה זכות רחל. ולכן נתן דעתו לגרשה. אלא שלא היה יכול לגרשה מיד בהיותו עוד בביתו של לבן. ולפיכך לא נתן יעקב דעתו לגרשה אלא בצאתו מביתו. אלא כיון דביני וביני פקדה ה' בבנים. ואז ממילא נהפכה דעתו באומרו לאמן של אלו אני מגרש כי איך תהיה הבור שנואה ומימיה חביבין. וגם בראותו שהיה עיקר רוב בניו מלאה ידע נאמנה כי היא בת זוגו הראויה אליו:

וישתחו ישראל על ראש המטה. רומז על לאה שהיתה ראש מטתו. כי באשר אז נשבע לו יוסף להעלותו לארץ הקדושה ולקברו בקבורת אבותיו במערת המכפלה אשר נקברה שם גם לאה ידע נאמנה כי היתה ג"כ בת זוגו הראויה אליו עד אשר גם במותם לא נתפרדו. ולפיכך נתן אז תודה לה' על דבר ראש מטתו היא לאה (נזר הקודש):

ורחל עקרה עיקרה רחל. דרשו עקרה מלשון עיקר. וה"ק אע"פ שנפתח רחם לאה להוליד תחלה רוב הבנים אעפ"כ ורחל עיקרה של בית לפי שלא הלך יעקב אצל לבן אלא עבור רחל (נזר הקודש):

רוב מסובים של לאה היו. פי' רוב המסובין והחשובין שבאותו מעמד מבני לאה היו. דבועז ובית דינו מבית לחם יהודה משבט יהודה היו ואעפ"כ הודו על רחל שהיתה עיקרו של בית והקדימו רחל ללאה ואמרו יתן ד' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה:

שכל הדברים תלוים ברחל. שלא הלך יעקב אצל לבן ולא עבד אלא בשביל רחל וע"י זה נתגלגלו נשואי לאה נמצא שרחל סיבת כל התולדות:

רחל מבכה על בניה. דהיינו הגליות שעברו דרך קבורתה כדלקמן פ' פ"ב ולא היו כולם מזרעה אלא הכל נקראו על שמה:

לשם בנה. שכל התולדות לא באו אלא בשבילו כדלקמן פ' פ"ב:

אולי יחנן ה' כו'. ופשיטא שלא על זרע יוסף לבד יחנן ה'. וכן מ"ש הבן יקיר לי אפרים כנגד כל ישראל ידבר שעל כולם בא לבשר כמבואר בענינו. ועוד מה נשתנו אלו מאלו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף