עץ יוסף על בראשית רבה/סה/כ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על בראשית רבה TriangleArrow-Left.png סה TriangleArrow-Left.png כ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הא קול דקול חכים. משל היה בימים ההם על האיש הצבוע שאומרים שקולו קול חכם. וידיו מפשיטות מתים. כלו' שבפיו ושפתיו מורה שהוא ירא חטא ומעשיו מכוערים. וסמיך ליה אהכא הקול קול יעקב כי הקול דומה ליעקב ובידיו ובמעשיו דומה לעשו. דמשלחין פי' דמפשיטין (יפה תואר):

אין יעקב שולט אלא בקולו. כי לא בחרבם ירשו ארץ אלא בקול תפלה וד"ת. ואין עשו שולט אלא ע"י חרב כאומרו ועל חרבך תחיה:

קולו של יעקב מכניס. ורש"י גרס הקול קול יעקב מכריז ליה והידים כו' פי' בשעה שישראל אינם עושים רצונו של מקום אין די להם לעוררם בתשובה ברמז בלבד. אבל הנביאים צריכים לצעוק עליהם בקולם כמי שמכריז איזה דבר שצריך להרים קולו להשמיע לעם הכרזתו כי ברמז בעלמא לא יבינו ולא יועיל וע"ד שכתוב קרא בגרון אל תחשוך כשופר הרם קולך. אבל הבאת העונש עליהם ח"ו ע"י שונאים לזה אין צריך קול ההכרזה להם כי ברמז ביד לחוד תיכף יבואו עליהם להפרע מהם בחטאם וז"ש והידים ידי עשו מרמיז ליה והוא אתי. כלו' ההתעוררות לבוא עליהם הוא רק בקלות והיינו ברמז היד הם באים עליהם. ולפי גירסתינו קולו של יעקב מכניס ר"ל כשיעקב מכניס הקול של תורה ותפלה ואינו מוציאו ע"ד שנאמר לא תגורו שפי' אל תכניס דבריך ורצה לומר ששותק מתפלה ודברי תורה אז והידים ידי עשו. ומה שכתב מרמיז ליה ר"ל שהקב"ה מרמז מיד לעשו שיבוא על ישראל (יפה תואר):

מרכין בקולו. נטוי על ראשיהם מתרגמינן מרכין על ראשיהון. ופי' שנוטה בקולו כלומר שמטיח דברים. ודרש זה מפני שתיבת הקול חסרה וי"ו. להכי דרש לענין חרוף ובזיון כמו ותקל גבירתה (יפה תואר):

דכתיב וילן העם על משה. (שמות יז:ג):

ויבא עמלק. כצ"ל (יפה תואר):

פילוסופין. חכמים:

נתכנסו כל או"ה אצלם. כצ"ל (נזר הקודש) ולגירסתנו השאלה ליחיד אצלו. אמרו לו. אמר להם. כי שאלה זו להם לא היה כי אם לאבנימוס. ולא הזכיר בלעם רק שגם הוא חכם גדול היה וגם אצלו באו לשאול בשעת מתן תורה שהיה קולות וברקים כדאי' במדרשות. אמנם בפתיחתא דאיכא רבתי מביא ענין זה בלשון רבים ומשם משמע שהשאלה היתה לשניהם:

תינוקות מצפצפים בקולן. שאע"פ שאין בהם בתינוקות תבונה רק כצפצוף עופות. מ"מ לא יהיו שולטין בהם הידים של עשו. שהעולם מתקיים בהבל פיהם. ודייק לה מלשון הקול דמשמע קול בעלמא:

אין הידים ידי עשו כו'. דריש וא"ו של והידים לשון או כוא"ו ומכה אביו ואמו שפירושו או אמו. ופי' הקול קול יעקב או הידים ידי עשו. ועיין מ"ש ע"ז באיכה רבתי:

הקול קול יעקב בפילגש בגבעה ארור נותן אשה כו'. כלו' שעשו רושם קולם קול ארור נותן וגו' ומאז הוצרכו לעשות מעשה ידי עשו בגזילה לחטוף ולגזול בנות שילה בצאתם לחול במחולות:

קול בכי. של זרע יעקב בימי ירבעם בהיות אז הידים ידי יעקב כידי עשו בשפיכת דמים הרבה בקרב ישראל:

הה"ד ולא עצר כו'. איידי דמייתי קרא מפרש ליה (נזר הקודש):

מה את סבור שירבעם ניגף כו'. מדהזכיר מיתתו כאן שלא כסדר הזמנים צריך לומר דרמיז נמי אאביה שמת באותו הפרק בעון אותו המעשה שמבואר לקמן בסמוך:

שהעביר הכרת פנים. של ישראל. כדי שלא יעידו עליהם ויתעגנו נשותיהן:

דכתיב הכרת פניהם כו'. זה מביא לראיה שבהכרת האדם היא בפנים לא זולת. ועיין בויק"ר פ' ל"ג שלמד שם שקילקל צורת הפנים מדכתיב ויכו בהם אביה ועמו מכה רבה. ובירו' פ' בתרא דיבמות מפרש שהעבירו מהם החוטם שהוא עיקר הכרת פנים:

עצמו לי אלמנותיו. ואע"פ שהמקרא כתוב בירמיה הכי קאמר שבני יהודה נידונו מדה כנגד מדה. כי כמו שגרמו ענין אלמנות בני ישראל בימי ירבעם כך אירע להם (נזר הקודש):

עצמו לי אלמנותיו. רעות האלמנות. כלומר שרע בעיניו. כי השארות עגונות קשה כמות:

קרא לאחיה השלוני בליעל. שאמר ויקבצו עליו בני בליעל ואחיה השילוני היה מחזיק את ירבעם ראשונה:

שחסדם ברבים. שבזה וחרף את הרבים. וכן פי' רש"י והוא מלשון חסד הוא. והחטא בזה דלעולם צריך להיות אימת צבור. וי"ג שחשדן ברבים ופירושו שלא הכל היו נוטים אחר הבעלים. והוא אמר ואתם המון רב ועמכם עגלי זהב:

וילכוד ממנו ערים את בית אל כו'. בנבואת הושע כתיב לעגלות בית און יגורו שכן שומרון דהיינו עגל של בית אל שנקרא בית און. הרי נראה שעדיין היה קיים:

ומה אם מלך כו'. ר"ל שהוא כמותו ואיש ריבו ונפקא ליה טובא מהונאה ועל כל זה ויגפהו ה' לאביה. הדיוט כו' עאכ"ו שהרי הוא חמור שחוטא בהונאת חבירו על דברי הבל (כלי יקר על נ"ר):

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף