עץ יוסף על בראשית רבה/נו/יא

עץ יוסף על בראשית רבה נו יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מה צורך לשבועה זו. פי' כיון דכבר כרת עמו ברית בין הבתרים ובמילה על ברכת הזרע והצלחתו. וברית היינו שבועה. מה צורך לשבועה זו. ומשני דבי נשבעתי אנסיון קאי שהודה לו שלא ינסהו עוד ונשבע לו. וכי יען אשר עשיתי וגו' מילתא באנפי נפשיה. ואע"פ שלא פירש על מה נשבע דרך המקראות לקצר לפעמים וכ"ש הכא דאחר שהיה מדבר אברהם על עסקי הנסיון בהשיבו על דבריו כי נשבעתי מובן הדבר (יפה תואר):

שאין את מנסה אותי. בבמדב"ר פ' י"ז שאם ח"ו לא הייתי שומע לך אבדתי כל אשר יגעתי מימי. שפחדו היה פן לא יעמוד בנסיונו ולכן בקש זה:

משל לאחד ששטף את אגינו. כצ"ל וענינו ששבולת הנהר שטף שפתו וקפץ האדם להציל עצמו והקפיץ גם בנו עמו להצילו. ולפי שאין רמז בכתוב שבקש גם על יצחק הביא המשל דודאי יבקש להציל בנו כמו שיציל עצמו (יפה תואר) אבל הנזה"ק גרס משל לאחד שעבר את שבולת הנהר והקפיץ גם בנו עמו. ויש גורסים ששמר את אגינו:

ד"א מה צורך שבועה כו'. לשון דבר אחר קשה. דהא היינו דרשא דלעיל. ובילקוט באמת לא גרס לה דכולא חדא דרשא היא. וכן עיקר (נזר הקודש):

נסיון עשירי. דעשרה נסיונות נתנסה א"א כדאי' בפ"ה דאבות. ונסיון העקידה אחרון לכולם. ועיין בשוח"ט מזמור צ"ה סדר מנין הנסיונות. ובפדר"א ובאדר"נ פ' ל"ג. וברמב"ם בפירוש המשנה. ובפייט מוסף דר"ה. ובפרקי אבות ברש"י וברע"ב:

אבד את הכל. ור"ל דודאי היה מקבל שכר על נסיונות הראשונות לעוה"ב. רק מה שהבטיח לו להטיב גם לזרעו אחריו שזה לא היה אלא בתורת חסד כענין שנא' ועושה חסד לאלפים לאוהבי. זה לא היה מתקיים לפי שהחטא גורם לבטל הבטחה הבאה בתורת חסד (נזר הקודש). ובספר חסידים סי' שנ"ג אי' לא שהיה מאבד הכל לגמרי אלא שזה העון שקול כנגד כל זכיותיו ויכריע כל הזכיות:

ברכה לאב ברכה לבן כו'. בבמדב"ר פ"ב מבואר דברכות האב ורבויו היינו במדרגת הכוכבים. וברכת הבן ורבויו היינו במדרגת החול שכל אחד הוא מדרגה מיוחד בפני עצמו. וכל אחד נתקיים בעתו וזמנו ע"ש (יפה תואר):

וירש זרעך את שער אויביו. כצ"ל ודיוקו מדכתיב אויביו ולא קאמר שונאיו כדכתיב בסדר חיי שרה בברכות רבקה. אע"כ דהכא רמז אעיקר אויביו דהיינו תרמוד שנשתתפה בשני חרבנות וידוע שאויב איבתו גדולה משונא כמ"ש בעל נוה שלום (יפה תואר):

אשרי כל מי שהוא רואה כו'. דישמח צדיק כי חזה נקם:

חד מנהון אמר כו'. יש כאן דלוג שלא נזכר רק הסברא האחת. ובילקוט גרס חד מנהון אמר בחורבן א' העמידה פ' אלף קשתים (ופי' רובי קשת) ובשני העמידה מ' אלף קשתים. וח"א בחרבן א' העמידה ד' אלף קשתים. ובשני אלפים קשתים וע' באיכה רבתי פ' בלע ה':

נ"א קשטים. פי' נוקבים כמו קושט כחץ דלקמן בבמדב"ר פ' י"ב. ובערוך הביא עוד ס"א כשיטים ונראה שפירושו מצליחים במלחמה כלומר גבורי כח. כי אז תשכיל מתרגמינן ובכן תכשיט (יפה תואר):

ויצחק היכן הוא. פי' למה לא נזכר בתורה דהו"ל למימר וישובו לכלול את שניהם:

אצל שם ללמוד תורה. ואע"ג דאברהם הוה גמיר כל התורה אפשר דשם מחדדין שמעתתיה טפי. או שהיה לו חברים מקשיבים מפי אברהם (יפה תואר):

משל לאשה כו'. לפי שדרך האשה בפלך נקט ליה באשה:

מפני העין. שחשש שלא תשלוט עין הרע על הנס שנעשה לו. וכענין חמו"ע דבסמוך אליבא דר"י וחש לעין הרע של נעריו כי המה עמדו מרחוק וצפו וראו בעקידתו ולפיכך גם הכתוב העלים שילוחו להורות שהסתירו ושלחו בלילה (נזר הקודש):

עוד לא נזכרו שמותן. ר"ל כיון שהיו חשובים למה לא מזכיר להו שוב שהיה ראוי למלך נבוכדנצר אחר המעשה זה להשליטן ולמנותן במינוי יותר חשוב ממה שהיה להם. כמו שמצינו בדניאל (רש"א):

מתו ברוק. ר"ל שמתו בידי שמים לסיבת הרוק. כי בעודם בחיים כל שעה שראו או"ה בחמו"ע נזכרו לאותו הנס ועי"ז באו בכל שעה לחרף את ישראל ולרוק בהם דרך בזיון. אבל אחר שמתו חמו"ע נשכח ענינם קל מהר ולא באו לחרף עוד את ישראל. ולפיכך מאת ה' היתה זאת להמיתם מיד (רש"א):

מתו בעין. כדאמרי' בפרק המקבל צ"ט מתים בעין הרע ואחד בדרך ארץ (רש"א):

על מנת שיעשה בהם מופת. היינו לפי שלא נתחייבו למסור עצמם על זה משום דלא הוי אליל ממש כמ"ש התוס' אלא שעשו כן כדי לעשות בהם מופת לקדש שם שמים ברבים (יפה תואר ונזר הקודש):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף