עץ יוסף על בראשית רבה/נו/ה

עץ יוסף על בראשית רבה נו ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ויצחק היכן היה. כלו' מדוע לא נזכר בבנין ובעריכת העצים כי בהיות שניהם לב אחד במעשה הוה ליה לסייע בבנין:

נטלו והצניעו ממקום בנין המזבח. לבל יזרוק בו השטן אבן מאבני הבנין להיות נתקל ונכשל שם במקום המזומן למכשול. ובו יתגרה ביותר להטיל בו מום כדי לפוסלו מן הקרבן:

ההוא דיגער ביה. קורא לשטן יגער ביה ע"ד שנא' יגער ה' בך השטן (מתנות כהונה):

היה הקב"ה כופת. פי' קושר דריש מויעקוד את יצחק שריבה שרי מעלה שעקד בזכותו (יפה תואר) פי' החליש כחם שלא ישלטו העכו"ם בישראל:

ולא עשה. פי' לא עשה ה' כן לעולם. אלא כיון שהפליגו עצמן מעבודתו התירן:

דאילין כו'. שאלו קישורים והאגודות עדיין קיימין. בתמיה:

כי עד סירים כו'. דרש סירים חסר יו"ד. כמו שהיה כתוב שרים. ופי' עד לעד. כלו' לעולם. והוא התמיה וכי השרים יהיו סבוכים וכפותים לעד לא ודאי אלא כסבאם סבואים כי כשיהיו ישראל בסאבי יין העבירות ינתקו הקשרים:

אוכלו כקש יבש מלא. כלו' הקשרים ינתקו וישרפו כשרפת קש יבש (יפה תואר):

בכו מה"ש. ענין הדמע האמורה בשרפי קודש משוללי בשר. הוא כי הנה גדר דמעה הוא הוצאה לחוץ הוראת היגון הפנימי. וע"כ בעשות מלאך הוראה לחוץ על מה שדואג עליו. דמעה תקרא (אלשיך):

אראלם. המלאכים:

מהו חוצה כו'. דריש חוצה בלשון חיצה כדמפרש ר' עזריה שצעקו ואמרו חוצה הוא ברייה למכיס ית בריה כלו' שהוא ענין חיצוני בהיותו דבר זר ורחוק מן השכל הוא ענין הזה. שהאב ישחוט את בנו. וברייה פי' בדותא וענין חוץ מדעת (יפה תואר) ובילקוט גריס בידיה:

ומה היו אומרים. פי' מה היו טוענין לומר ששחיטת יצחק היה דבר זר:

וכי אין אברהם מקבל כו'. בתמיה וכי שבת עוברים ושבים במסילות מלבא לבית אברהם שלא עמדה לו זכות זה להציל את יצחק ממות:

המד"א חדל להיות לשרה אורח. יבואר ע"פ הנודע כי זה היה למעלת יצחק להיות נולד לעת זקנותה באשר כבר עבר ממנה אורח כנשים ולא נולד מכח זוהמת דם נדה אלא בקדושה ובטהרה. ועז"א איך יאבד אנוש כזה מן העולם (נזר הקודש):

מאס ערים וישב בין קדש ובין שור. שנסע שם אברהם כדי להתעסק בהכנסת אורחים כדלעיל פר' נ"ב. והזכירו גם את זה להפליג בזכותו שנעתק ממקומו כדי לחזר אחר אורחים (נזר הקודש):

לא חשב אנוש לא עמד זכות לאברהם. כלו' אם לא עמד זכות לאברהם שוב לא נחשב אדם בעולם עוד כי מי לנו גדול מאברהם (נזר הקודש):

ומי יאמר לך שאין הפסוק כו'. כלו' דודאי ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא ועז"א שהוא נרמז בג"ש בלשון ממעל רמז למה"ש העומדים ממעל לו בכסא הכבוד (נזר הקודש):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף