עץ יוסף על בראשית רבה/מח/ו

עץ יוסף על בראשית רבה מח ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פחדו בציון חטאים וכו'. משום דבעי למידרש בסמוך סיפא דקרא באברהם מפרש אגב גם רישא דקרא (נזר הקודש):

משל לב' תינוקות. נתן טעם למה הפחד בחטאים לה' ולא בצדיקים. שכמו שהתינוק המפחד מרדיית חברו הוא להשוותו לו בחטא הבריחה. ומי שלא ברח לא יפחד. כן הצדיק משמועה רעה לא יירא (יפה תואר):

זה לוקה וזה מירתת. וכן כתיב ברישא שמעו רחוקים אשר עשיתי וידעו קרובים גבורתי וגו' ואח"כ כתי' פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים:

במינות הכתוב מדבר. ונקראו חנפים כי כמו שהחנף הוא גונב לב ודעת חבירו בחלקלקות לשונו אף כך הם שעליהם נאמר נופת תטופנה שפתי זרה וחלק משמן חכה וגו' מנכריה אמריה החליקה וכמבואר שם במפרשים ובמדרשות:

ובנין אב שבכולן פחדו בציון כו'. באפיקורסות הכתוב מדבר הבאים לעקור יסוד כל התורה כולה. ולכן גדול עונם יותר משאר חוטאין (נזר הקודש):

לארכיליסטים כו'. משום דקשה ליה דהכא משמע דליכא פחד לעתיד אלא בחוטאים המפורסמים ואילו בנבואת הושע נא' אחר ישובו ב"י וגו' ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים דמשמע דלעתיד כל ישראל יהיו בפחד ואימה מהדין. לזה בא ריב"ס לתרץ שאין פחד לישראל הכשרים (ובשוח"ט הגירסא כן לע"ל הצדיקים מתפחדים והרשעים מתפחדים צדיקים מתפחדים כו') כפחד החוטאים. כי פחד החוטאים הוא מאימת הדין ואילו פחד הצדיקים השלמים אינו אלא שמא לא יזכו כל כך למדרגה גדולה בבחינת הטוב כחפצם ורצונם. וכדי לבאר זה אמר שהוא משל לארכיליסטים הוא שר הליסטים שמרד במלך אמר המלך שמרו כו'. כי לילה עדיין לא היה עת הכושר לעיין במשפטם ודינם. ולכן כל הלילה שניהם מתפחדים. אלא שמ"מ יש הבדל ביניהם כי זה מתפחד מצד השכר לומר איני יודע איזה שכר טוב יתן לי. וזה היה מתפחד מצד דין העונש. אף כך לע"ל כו' (נזר הקודש):

מוקדי עולם. ס"ד כתיב מי יגור לנו מוקדי עולם:

היו מוקדים כל העולם. פי' היו שורפים כל העולם במעשיהם הרעים. מוקדים כמו על מוקדה:

לשעה קלה. שלכן כפל אש אוכלה מוקדי עולם שהכפל מורה על המהירות (יפה תואר):

מישרים אהבוך. דבאבות מיירי כדדריש בחזית מישרות גדולות פעלו אבותינו לפניך. וקאי אנזכירה דודיך מיין דמיירי בהו כדאמרינן התם מיין של אבות:

אם מחוט. ופי' בצע מעשקות מה שעשקו ד' המלכים ממלך סדום וחביריו. דלגבי אברהם ליכא מעשקות דבהיתר אתא לידו (יפה תואר):

הרמותי ידי. כי זו היא נוער כפיו שנשא ידיו ונזדרז בשבועה:

העלה אותו כו'. ואע"פ שזה היה לפי שעה אמר הוא מרומים ישכון שע"י השליטו על המערכה לעולם:

ענני כבוד. וקראו סלעים לגבהן והיינו מה שראה ענן קשור על ההר כדלקמן בפרשה נ"ו ומה שענן קשור באהל שרה כדלקמן פרשה ס' (יפה תואר):

יוקח נא מעט מים. ועוד כתיב בתריה ואקחה פת לחם דהיינו לחמו נתן אלא כתוב כסדר המעשים והתם מקדים לחם שהוא העיקר והתכלית. ואפשר שריך להיות לחמו ניתן ואקחה פת לחם. מימיו נאמנים יוקח נא מעט מים:

מלך ביפיו כו' וירא אליו ה' כו'. שעתה ראה במדרגה גדולה ויופי יותר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף