עץ יוסף על בראשית רבה/מה/ה

עץ יוסף על בראשית רבה מה ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חומסני אתה בדברים כו'. דחמסו הוא בזה ששמע דברי הגר ושתק כי חשבה שרה שמסתמא הגיעו הדברים גם לאדניה ע"י המטרונות הללו. ועל זה אמרה אתה מונע וגוזל ממני הדיבור הראוי לך לדבר בעדי:

בעי דיני גבך. כלו' תרעומות דיני הוא עליך:

תבע דקיון דידי. הוה אתה תובע עלבוני וחרפתי להוציאני מכאן:

אמר אפקוהו. פי' אמר המלך אפקוהו והוציאוהו לזה מבית האסורין:

א"ל חבריה. חבר של זה היושב בבית האסורים:

בעי דיני כו'. תרעומת דיני ועלבוני עליך הוא אילו אמרת למלך הוה תובע עלבון שנינו כשם שהוציאך כך הוציאני ועתה שאמרת תבע עלבוני הוציאך לבד ולא הוציאני:

כמה דיהב לך כו'. כשם שנתן לך זרע כך היה נותן לי ולא הייתי צריך למסור לך שפחתי:

חד תשאיל לי זרע. פי' אחד מאלו השנים אמר למלך השאילני זרע. אמר המלך למשרתיו תנו לו:

חימסה בפניו. פי' הגר חמסה בדברים את שרה בפני אברהם והיינו חמסי עליך כלו' אצלך (יפה תואר) ור"ל דיברה בחלקלקות לשונה כמתלהלה יורה זיקים בלישנא דמשתמע לתרי אפי ואברהם לא הרגיש בדבר כי לא ידע האיבה שביניהם. ושרה ידעה והרגישה בדבר וחשבה שרה שגם אברהם הרגיש והבין הדבר כמותה ושתק. ולכך התרעמה עליו (נזר הקודש):

ד' מדות נאמרו בנשים. כלו' אף בנשים צדקניות כאמהות הקדושות שגם הם לא יצאו נקי לגמרי מגנות מדות הללו:

גרגרניות. זוללות:

צייתניות. בסדר כי תצא הגירסא צוותניות ר"ל שמבקשים לידע כל דבר סתר:

ושרה שומעת. ואין אדם צריך לשמוע אלא דבר שנאמר לו ולא מה שנאמר לאחר. אולי דבר סוד וסתר הוא. ומזה הגיע לה שצחקה:

מהרי שלש סאים. מדכתיב מהרי מכלל שהיתה מתעצלת:

איסטטניות. הוא מלשון אסטנית. ועיין בסדר כי תצא הגירסא. ופי' שם המת"כ דחדא היא. ר"ל שדעתה קצרה ואינה יכולה לסבול שום דבר נגד רצונה מיד. וכן אמרה מיד חמסי עליך ובעל מ"ע פירש איסטנית בלשון יון מחלוקת ערעור וקטטה:

כל מי שהרתיק כו'. פי' כל מי שדופק על מדת הדין ורודף אחריו לעורר אותו והיינו מוסר דין על חברו:

לא יצא שפוי. (לשון שופי) ושקט מתחת ידו וכדאמרינן בפ' החובל כל המוסר דין על חבירו נענש תחלה:

ראויה היתה שרה כו'. לפי ששניהם ממקור אחד חוצבו (נזר הקודש):

נמנע מחייה. מ"ח שנה כי שני חיי שרה קכ"ז שנה והיתה ראויה לחיות עוד מ"ח שנה לתשלום קע"ה כמנין חיי אברהם (נזר הקודש). אבל בכל המדרשים הנוסחא שלשים ושמונה שנה ואפשר שהכוונה שראויה היתה לחיות עד שמת אברהם כדי שלא יצטער אותו צדיק במיתתה:

כתיב ויבא אל הגר. ולמה כתב עוד הנך הרה. שמה בישרה המלאך הנך הרה הרי זה ידוע לה. אלא מלמד כו' ולזה בישרה שעוד תתעבר. ועיין בבמדבר רבה פ"י וצ"ע:

אמר ר"י. ס"ל שקללה בפירוש כדמסיק:

ביני ובינך ביניך כתיב. כצ"ל ופירושו שנשתנה כאן שיש יו"ד ג"כ בין הכ"ף והנו"ן לרמוז שנקרא בניך. והכוונה שקיללה בבני אברהם מהגר (יפה תואר ונזר הקודש):

אלישע הנביא כו' אלא שזכתה לדבר עמה המלאך. מיותר כאן ושייך לקמן ריש סי' י"א ויאמר לה מלאך ה' הנך הרה וגו' א"ר חנינא אילו אלישע הנביא אמר כך ברה"ק די אלא שזכתה לדבר עמה המלאך. א"ר יצחק שלשה הן שנקראו כצ"ל שם. ופירושו שאלישע אמר לשונמית כעת חיה את חובקת בן. והשונמית האמינה ושמחה. אף כי הגר שזכתה לשמועה זו מפי מלאך ה':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף