עץ יוסף על בראשית רבה/מד/יב

עץ יוסף על בראשית רבה מד יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וכי חוץ לעולם. דורש החוצה על חוצות השמים. המד"א עד לא עשה ארץ וחוצות ששם בהכרח שחוצות היינו שמים שנבראו בסדרים סדרים של כוכבים ומזלות כמו חוצות דהוציאו מביתו והראה לו שקקי שמים:

למעלה מכיפת הרקיע. ס"ל דהחוצה כמשמעו שהוא ממש חוץ לעולם. והיינו למעלה מכיפת הרקיע. וזה להורות לו שלא ימס לבבו ממה שהמזל דוחקו:

אין הבטה. האמור כאן (מזרחי):

נביא את כו'. דאין הוצאה זו כמשמעו. אלא הוצאת הדעת שהוציא דעתו ולבו אל החוץ מן חכמת האצטגנינות לבל יסתכל עוד בחכמה זו. אלא ידבק דעתו למעלה בעולם העליון ועז"א נביא את ואין את אסטרולוגוס וכו' (נזר הקודש):

כי נביא הוא. וס"ד ויתפלל בעדך וחי' פי' האסטרולוגוס משיג במזלות שאין ביכלתו לשנות דבר. אבל הנביא היה קרוב אל השי"ת ועל ידי תפלה היה יכול לבטל המזל:

בימי ירמיהו. שניבא על גלות ישראל סברו שיחזרו להיות תחת המזל ולהביט באותות השמים ולירא מהם. עד שאמר להם ומאותות השמים אל תחתו וכדאמר המה יחתו ולא אתם שאין מזל לישראל:

עד דסנדלא ברגליך. ר' לוי אמר לעיל דאחוי ליה שקקי שמיא ואברהם היה עומד על הארץ וכאן אמר שהיה אברהם למעלה מכיפת הרקיע וע"כ שכאן או למעלה צ"ל שם אמורא אחר:

דרוס כובא. האלשיך גריס דרוס כוכבייא. ופי' שא"ל הקב"ה שהוא שודד המזל המחייב שלא יוליד וא"ל כה יהיה זרעך מושלים על הכוכבים ודרוס לשון דריסה. וגירסתנו דרוס כובא הוא ע"ד מליצה כמו שהרגל הירא מהקוצים והברקנים. אם סנדלו עליו אז אינו ירא מהם. כן מערכת הכוכבים העוקצים לאדם בטבעו. אם יש לו מנעלים טובים והמה המע"ט אז אינם שולטים עליהם מאומה:

ג' דברים כו'. מייתי סייעתא דבשלשה דברים מתבטלים גזרות רעות. ולכן אברהם והחסידים דכלהו איתנהו בהו לא יראו. והשלשה דברים אלו המה עניינים סגולים לקרב הנפש לה' ואז היא יוצאה מגדר ההשגחה הכללית להשגחה הפרטית:

ויבקשו פני זו צדקה. דורש ויבקשו להשיג פני ע"י הצדקה. כי מלת פנים הוא שם הרחמים כמ"ש ישא ה' פניו אליך. והכלל שכל המרחם על הבריות ירוחם. א"כ הבקשת פנים הוא הצדקה שהוא הרחמים:

אני בצדק. ע"י פרוטה שנותן לעני זוכה ומקבל פני שכינה כדאי' בויק"ר:

אף שינוי השם. שעל ידי שינוי השם אינו אותו האיש שהיה והגזרה הרעה לא עליו נגזרה:

ולא יקרא עוד כו'. דמדנקרא כן בפרשת מילה שבשרו על הולדת יצחק משמע שע"י שינוי השם נתן לו כח ההולדה עם שרה:

ויאמר יי אל אברם לך. וגו' והדר ואעשך לגוי גדול:

ביום צרה. הוא יום התענית שהגוף מיצר:

לחלום. לבטלו כאש השורף לנעורת ור"ל כמו שהאש אוחז מהר בנעורת שהוא דבר קל ומכלהו לגמרי. כן התענית מועיל מיד ומכלה הגז"ד לגמרי עד שנמחה מהיות עוד:

ובו ביום. אם מתענים בו ביום שחלם לו ואפילו בשבת ועיין בא"ח:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף