עץ יוסף על בראשית רבה/מב/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על בראשית רבה TriangleArrow-Left.png מב TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עלה בידינו מן הגולה. קבלנו מחכמי גלות בבל:

וחמשה הן. שאינם אלא ה' דלא חשבינן אלא ויהי בימי שאינן אלא ה' אבל ויהי סתם לפעמים משמש גם שמחה כרבי יוחנן דלקמן. ובא לפרש מה צרה כוללת היה כאן לכל העולם. לזה אמר משל לאוהבו של מלך כו' (נזר הקודש):

ברברים. תוגרמה תרגום ירושלמי ברבריא. ומעם לועז ת"י ועם ברבראי:

ליזקק לו. להרגו:

שאין המלך נזקק כו'. וכן הקב"ה אינו משגיח להטיב לעולם אלא מפני אברהם אוהבו. ואילו יהרג יסלק השגחתו לפיכך היה זה צרה כוללת לכל העולם:

וישובו ויבואו אל עין משפט היא קדש. לרמז שלא באו להזדווג אלא לתוך גלגל עינו של עולם הוא אברהם אשר בעבורו השגיח ה' על עולמו. והיינו שמתחלה באו על אברהם לשרפו באש באור כשדים היינו נמרוד שהוא אמרפל וחביריו כדלקמן. ואח"כ וישובו ויבואו וגו' להרגו בחרב:

שעשתה מדת הדין. בענין סדום שהפך בזכותם. וכן דרכו תמיד כדכתיב כי ידעתיו וגו'. ועיין ספרי סדר האזינו פיסקא שי"א:

מה צרה היתה שם. למה נאמר דוקא במלחמה זו ויהי בימי יותר מבשאר מלחמות ומשני שבאמת היה שם צרה מופלגת יותר מבשאר מלחמות. שנתחברו עליו יחד מלך ישראל ומלך ארם היה ג"כ כזה שהיה זה מפנים וזה מאחור. ולפיכך וינע לבבו וגו' (נזר הקודש):

לבן מלכים. שעיקר הצרה היתה שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות. ובזה סילק השכינה והשפע מן העולם:

פדגוג. אומן המגדל את בני המלך:

כך אמר אחז. תורף הענין שאחז רצה לסלק השגחת ה' מעולם השפל כי מאס במלכות שמים ורצה לסלק הנבואה מהעולם. ולפי שהיה ירא לשלוח ידו בנביאים עצמם הביא משל מהפדגוג שבקש תחבולות בביטול הקטנים מהלימוד (יפה תואר):

אם אין תישים אין צאן. כי אין מי שיפרה וירבה הצאן. והצאן הנמצאות יכלו מעט מעט:

אם אין רועה. את הצאן. אין עולם כלומר שלא יתנהג העולם כראוי וכן בנמשל אם אין חכמים כו' אין רועה בעולם. ואז אין עולם נוהג כמנהגו הראוי והו"ל כאילו חרב כי אין ה' חפץ בו. ע"ד ב' אלפים תהו (יפה תואר):

אם אין קטנים. הוא ע"ד ששנינו בן חמש שנים למקרא בן עשר שנים למשנה בן ט"ו לגמרא. וזהו שאמר אם אין קטנים שלומדים מקרא. אין גדולים שילמדו משנה. ואם אין גדולים שילמדו משנה אין תלמידים שלומדים גמרא. ואם אין תלמידים אין חכמים הם היודעים את התורה:

אין זקנים. הם הסמוכים להורות ולדון (יפה תואר):

אם אין זקנים אין נביאים. אנשים שיכינו עצמם לנבואה:

ואם אין נביאים. אנשים מוכנים הנקראים נביאים אין הקב"ה משרה שכינתו עליהם (יפה תואר):

צור תעודה. שאחז צרר וקשר והסגיר התעודה מבתי מדרשות שהם מקום בית ועד לתורה כדי להיות חתום תורה בלמודו להשכיח התורה מישראל ולסלק השכינה מישראל (נזר הקודש):

שאחז בתי כנסיות. שלא ימצא מקום מוכן שתחול השכינה על איזה איש. וכדי לבטל למוד התורה שלא ימצא בית הועד להם מעכשיו:

וחכיתי לה' המסתיר כו'. ישעיה הנביא בא שוב לנחם את בנ"י שלא תתקיים מחשבת רשע זה להשכיח את התורה מישראל. ועז"א וחכיתי לה' המסתיר פניו כו' שאין לך שעה לישראל שהקב"ה עמם בכעס וזעם כאותה שעה שכתוב בה ואנכי הסתר אסתיר פני מהם ואעפ"כ נאמר שם בכתוב כי לא תשכח התורה מפי זרעו. ומזה ראיה ברורה שלעולם אין התורה משתכחת מישראל אפי' בשעת הזעם וע"ז אמר ומאותה שעה קויתי לו שהרי אם בשעה היותר קשה הבטיח ה' כי לא תשכח מפי זרעו. כ"ש בשאר זמנים (יפה תואר ונזר הקודש):

ומה הועיל לו. שהרי לא עלה בידו לבטל הלימוד ולהשכיח התורה. כי אנכי והילדים הם התלמידים אשר מחזיקים בעמוד התורה מהם תתפשט הוראה בישראל להחזיר עטרה ליושנה. וז"ש כי יהיו לאותות ולמופתים גם לדורות שלא תשתכח התורה מישראל (נזר הקודש):

וכי ילדיו היו. ר"ל שכיון שלא היו לו אלא ב' בנים ליכא אות מהם על ביטול מחשבת אחז ע"כ תלמידיו היו (יפה תואר) ועיין מ"ש בר"ר:

שאחז ב"כ כו' הכל צווחין ווי. כי קיום כל העולם אינו אלא על ידי התורה כדכתיב אם לא בריתי וגו' (נזר הקודש):

ראיתי את הארץ כו'. שנתקיימה נבואה זו בעון יהויקים ששרף את המגילה שנכתב עליו גזירת הגלות ולולא ששרפה אולי היו שבים ומתבטל הגזירה (יפה תואר):

פרסטגמא. פי' הערוך בל"י דת וגזרה:

כיון שהגיע לפסוק היו צריה כו'. אז כעס שתסור המלכות ממנו. אבל בפסוקים הראשונים לא חשש דקאמר בהו ואנא מלכא כלומר אע"פ שכתב גלתה יהודה דרך גוזמא קאמר קרא והוא עדיין ימלוך (יפה תואר):

התחילו הכל צווחין ווי. כי על ידי מעשה יהויקים נחתם הגז"ד בחורבן ביהמ"ק אשר היא צרה כוללת כנ"ל:

ומה צרה היתה שם ויהי רעב כו'. פי' מאיזה חטא בא הרעב וקאמר שהיה בעון ששפטו את שופטיהם:

ליפס. מס:

גבאי טמיון. פי' גובה מס לאוצר המלך:

שהיה לו כרם כו'. לכן לא נכתב ויהי בימי גם גבי פרעה ונבוכדנצר שהצירו את ישראל. שאינו דומה לצרה זו שהיא צרה כוללת שבאו לעקור בגפנים. שבקש המן לעקור הגפן כולה ואחשורוש הסכים על ידו (נזר הקודש):

החרש והמסגר אלף. שהגלה נבוכדנצר אותם. והם החכמים או היועצים. והיינו אשכולות שהם עיקר הכרם. וחשב נ"נ שימותו כולם בטלטולם ושתשתכח תורתם (יפה תואר):

כולן אלף. החרש והמסגר:

משמש צרה ושמחה. זימנין צרה וזימנין שמחה דאשכחן ויהי טובא גבי צרה וטובא גבי שמחה:

ועבד פלגא. פי' ועשה פשרה וחלוקה דמודה דויהי משמש צרה. ופליג אמי שאמר דמשמש שמחה. וחידש דוהיה שמחה:

עוד היא. עדיין אינה שמחה שלימה דא"ר יודא כו':

היה אדם הראשון מביט. כצ"ל (א"א) שאור הראשון הוא אור השכל שאדם מסתכל בו ומשיג בו את כל העולם. והוא אור הגנוז לעתיד לבא שאז ימלא הארץ דעה את ה' להאיר על הארץ (הגר"א):

יום ב' יום ג' כו'. וקשה כיון שתירץ על יום א' שעתידין לבלות א"כ משאר ימים נמי לא קשה מידי דבההיא קרא גופיה כתיב ויושביה כמו כן ימותו. אלא דניחא ליה למצוא בהם טעם אחר (רד"ל):

החרדל. שאינו נאכל מצד חריפותו צריך להמתיקו:

התורמסין. הוא מין קטניות שאינו נאכל מפני מרירותו צריכין להמתיקו. שנתבשלת ז' פעמים ואח"כ היא מתוקה ע"י תיקון כדאיתא במסכת ביצה:

ויהי ה' את יוסף. פירוש בבית פוטיפר:

שנזדווגה לו כו'. בשאר מקומות שיש מאמר זה הלשון שמתוך כך נזדווגה לו שעל ידי כן שהיה ה' עמו והיה שמח נתהווה יפה תואר ויפה מראה. ולכן ע"י יפיו נתגרה בו אותה הדוב פי' אשת פוטיפר:

שנגנזה בבנין הבית. פי' כשנבנה הבית נגנז המשכן כדאי' במכילתא פ' יתרו ביום שנבנה זה נגנז זה:

לקרוע בגדיו. שע"י שהיה ה' עם יהושע והסכים עמו על חרם יריחו שגזר לכן בא הדבר שנענשו עליו ישראל על מעל עכן בחרם. והוצרך יהושע לקרוע בגדיו:

אמרן דידן. כבר אמרנו את שלנו מה שיש להשיב על דבריך. מעתה אמור אתה מה שיש בידך לומר:

אופכי. פי' הנחה וקורת רוח והמוסף הערוך פי' בל"י ורומי שטר פרעון כמו שובר:

אופכי גדולה. פי' קורת רוח וכפרה גדולה על עונותיהם נטלו ביום שחרב בית המקדש כמו שנאמר תם עונך וגו' שאילולא חורבן הבית לא היה נשאר ח"ו מישראל שריד ופליט אלא ששפך חמתו על העצים ועל האבנים ובר"ר גרס אופכי שלימה נטלו ישראל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף