עץ יוסף על בראשית רבה/לט/ח

עץ יוסף על בראשית רבה לט ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לך לך שתי פעמים לך בקמ"ץ ג"כ לשון הליכה. והיינו אחד מארם נהרים ואחד מארם נחור. כי יש שני ארם כמ"ש ריש תולדות פדן ארם ופרש"י שני ארם ארם נהרים וארם צובה: ומפורש בתורה סדר חיי שרה וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור. וכן בריש ויצא וילך חרנה והיינו פדן ארם שכתוב בסוף תולדות וילך פדנה ארם. וא"כ מ"ש מארם נהרים היינו מ"ש מארצך. ואחד מארם נחור הינו מעיר נחור. ואלו ב' המקומות היו סמוכים זה לזה אלא שהיה נהר מפסיק ביניהם ואברהם היה מתגורר בשניהם יחד. שבאחד היה מתגורר מצד רכושו ומקנה קנינו. ובאחד היה מתגורר בעיקר שכונת דירתו וצוה לו הקב"ה להסיע עצמו משניהם יחד (נזר הקודש):

ר' נחמיה כו'. ס"ל שארם נהרים וארם נחור נכללו שניהם בסתם במאמר אחד. משום דתרוייהו כחדא חשיבי. אלא חד לך רמז על מה שהפריחו מבין הבתרים והביאו לחרן ושוב חזר לא"י. וכדאי' בסדר עולם הובא לעיל סימן ז':

הה"ד עמך נדבות כו'. כל המזמור הזה נדרש באברהם בחלק ובשוח"ט ק"ו ובויק"ר פ' כ"ה דברים רבה פ' ב'. ובא לתקן בזה שיטת מ"ד בסמוך והפריחו מבין הבתרים והביאו לחרן (אולי צ"ל והבריחו מבין הכותיים והביאו לחרן ועיין רמב"ן) עמך הייתי בעת נדבות שנדבת נפשך למסור אותה לכבשן האש על קדושת שמי. כענין שנאמר אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים. ושע"י פרסום נס זה הייתי עמך ביום חילך ביום שכנסת לי כל החיילות והאוכלסין שנתגיירו ע"י פרסום הנס של אור כשדים:

שהייתי עובד עכו"ם כל שנים הללו. ס"ל כמ"ד שבן מ"ח שנה הכיר את בוראו (יפה תואר):

מה טל פורח כי בזרוח השמש הטל הולך לו ואיננו כאילו עשה לו כנפים ויפרח לו. וזהו לשון מפריח הטל שבריש תענית וכדאי' (הושע ו) כטל משכים הולך:

אף עונותיך פורחים כי כאשר זרחה שמש חכמתו של אברהם והכיר את בוראו בהכרה גמורה בעבור שנתקדש בקדושת הארץ אשר היושב בה נשוא עון. פרח ונמחק ממנו כל עון ילדותו ונעשה כבריה חדשה:

מה הטל הזה סימן ברכה לעולם. אף אתה סימן ברכה לעולם דהיינו להכניס בני אדם תחת כנפי השכינה לתקון העולם אשר בו תלוי עיקר ברכות העולם וכן כתיב והיה ברכה:

הה"ד מי יתן לי כו' דריש מקרא זה על אברהם כשהגיע מאור כשדים לחרן שבאותו הפרק היה מתאוה ללכת לכנען אלא שעדיין לא הורשה ע"פ הדבור והוצרך להתעכב שמה כדי לגייר גרים:

למה כיונה כו' קופצת באחת מאגפיה. סותמת אחת מאגפיה שינוח אצל גופה שהיונה אינה נחה פריחתה על איזה מקום. אלא נחה באחת מאגפיה ופורחת בשניה. כך רצה אברהם לרוץ תמיד בלי מנוחה בנתיים עד בואו אל מקום הקודש:

נדוד דה"ל למימר נוד ודורש כפל הד' נדידה וטלטול הרבה. ובילקוט כאן הגירסא נדנוד אחר נדנוד וטלטול אחר טלטול:

אלין במדבר סלה שמוטב לו ללון במדבר של ארץ ישראל מללון בפלטריות של הרשעים של דור הפלגה:

ואם תאמר שלא גהץ כו'. לשון שמחה ור"ל וא"ת שלא שמח אברהם על דברי המקום באשר לא היה אז כשבא לחרן מן הזריזין המקדימין ללכת אל ארץ הקדושה כי אעפ"י שהוצרך לשבת בחרן כדי לגייר גרים מ"מ לא היה לו להתעכב כ"כ. על זה אמר לא כן הדבר אלא למה לא יצא לפי שעדיין לא הורשה:

בשעה שהיה אברהם כו'. מדכתיב ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה וגו' וירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת דה"ל להבטיחו הבטחה זו מיד בבואו אל גבול הארץ אלא כאשר בא לא"י וראה אותם עוסקים בישובו של עולם אז אמר הלואי יהא חלקי בארץ הזאת ובאשר ה' רצון יראיו יעשה לפיכך ענהו ה' משמי קדשו ואמר לזרעך אתן את הארץ הזאת אשר בחרת:

ופוחזים עוסקים בליצנות:

לסולמה של צור צור היתה יושבת על הר גבוה והיו עולין לה במעלות לפיכך קורין אותה סולם (רש"י):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף