עץ יוסף על במדבר רבה/כג/יג

עץ יוסף על במדבר רבה כג יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה. מתחילת בריאת העולם. היינו לאדה"ר כדמסיק:

כדרך הרוצח בשגגה. לכאורה קשה איך נידון מזיד כשוגג. שס"ל כדאי' בב"ר פ' י"ט שהיה כשוגג שנכשל תחלה בלא דעת ע"י האשה (נזה"ק עיין שם):

איסטליות. פי' בלשון יון ורומיי מצבת אבן וכותבים בה דבר הנצרך. ובלשון לעז (וועג ווייזער):

על אחת כמה וכמה ידרך ענוים במשפט. כלו' ק"ו הדבר שכשמביא הקדוש ברוך הוא משפטים על עניים וצדיקים הוא לטובה להם ואינו כי אם להדריכם במשפט זה בדרך ישרה (כמו המקלט להורגי נפש בשגגה לכפר עליהם) שילמדו ענוים דרכו:

ואומר תחכמוני. קושיא היא כלו' והלא יואב היה חכם גדול לא היה יודע כו':

מה עשה לו. שאם עשה לשני שרי צבאות. מה עשה לו לדוד. לכך דרשו דהיינו הכתב שלו שהראה לשרים ולגבורים:

אל תדינני בשני דינין כו'. דייקו זאת מדכתיב וישב בניהו את המלך ויאמר כה דבר וכה ענני. משמע שהיה דבור וענייה הרבה. וקרא כי פה אמות הוא דכתיב ותו לא. אלא ה"ק ליה תרתי לא תעביד לי:

התאמץ לעלות במרכבה. יתכן מפני שהיה חלוש מאד מהזיבה. על כן הוכרח להתאמץ מאד לעלות במרכבה. ומביא מהכתוב וכל המרכב כי מפני חולשתו אינו יכול לילך כי אם לרכוב:

מחזיק בפלך. אוחז מקל לישען עליו מחמת חולי הרגלים:

פלאגרה. כן שם החולי אף בלשונינו (רש"י). ובגמרא גרסינן פודגארי. והוא חולה שאין לו רפואה:

נעצו בו לונביות. פי' חניתות. ובירוש' ובאיכה רבתי גרסי' שלש מאות לונביאות. וזהו ע"ד הפלגה. ור"ל שהורו בו חצים הרבה דכתיב ויורו המורים דמשמע יריות הרבה הורו המורים:

את מוצא כל זמן שהיה יהוידע קיים כו'. עיין בירוש' פ"ק דקידושין. ואפשר שגם כאן כוונת המדרש את מוצא כו' ר"ל שעוד נתקיימה מחזיק בפלך על יואש שאת מוצא כו' לפיכך ואת יואש עשו שפטים וכדמסיים בש"ר פ"ח סי' ג' אל תקרי שפטים אלא שפוטים. וגם מדכתיב שם ואת יואש עשו שפטים וגו' ויהרגהו על מטתו. הרי שבו ג"כ נתקיים נופל בחרב:

וישתחוו למלך. ואי' בש"ר הנ"ל שעשאוהו אלוה אמרו אלולי שאתה אלוה לא היית יוצא לאחר שבעה שנים מבית קדה"ק אמר להם כך הוא וקבל על עצמו לעשות אלוה. וע"ש מ"ש:

ומפני מה נהרג אבנר. דכיון דצדיק הוה כמ"ש עליו דוד כי שר וגדול נפל היום בישראל. וגם צורך הצבור בו. ודוד חפץ בו. בודאי היה ה' נצב עליו לשמרו שלא יהרגנו יואב. לולא שחטאו גרם. ולהכי בעי מה חטא היה בו:

אל דוד תחתיו. ר"ל שהזכיר שמו של דוד אחריו:

והיה סיפק בידו. צ"ל ויש אומרים על שהיה ספק בידו כו'. ועיין כ"ז סדר חקת סי' ב':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף