עץ יוסף על במדבר רבה/כג/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


במדבר רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על במדבר רבה TriangleArrow-Left.png כג TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שנו רבותינו כו'. עיין ברכות מ"ח וברבינו הרא"ש סי' כ"ב וצ"ע:

משנכנסו לארץ היו מברכין על הארץ ועל המזון. ובפ"ג שאכלו גרסי' יהושע תיקן להם לישראל ברכת הארץ כשנכנסו לארץ. וכתב בשבולי הלקט לפי שראה את משה רבינו ע"ה שחמד לכנס לארץ ישראל. וגם אבות העולם חמדו ליכנס שם כיון שזכה הוא ליכנס שם תיקן בברכת הארץ ארץ חמדה:

משחרבה כו'. ובגמרא שם אי' דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים. וכתב הטור דוד תקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך. ושלמה תקן ועל הבית הגדול וכו'. ועכשיו בגלות שינו מטבע שטבעו דוד ושלמה שאנו מבקשים להחזיר המלכות ולבנות הבית. והם היו מבקשים להמשיך שלות הארץ והמלכות והבית ע"כ:

משנקברו הרוגי ביתר כו'. שהיתה עיר גדולה לאלהים. והיו בה אלפים ורבבות מישראל ואח"כ גברה מלכות רומי עליהם ולכדום ונהרגו כולם ואז נגדעה לגמרי קרן ישראל ונשארה נבלתם מאכל לעוף השמים זמן רב והיתה חרפה גדולה לישראל בדבר זה עד שישבו ר"ג ובית דינו כמה ימים בתעניות ובזבז אוצרות הרבה עד שניתנה להם רשות לקברם. ואז תקן ברכת הטוב והמטיב על רוב הטובה הזאת:

כל מי שאינו מזכיר בברכת המזון כו' ארץ חמדה וברית ותורה כו'. הטעם שצריך להזכיר חמדה כתבתי לעיל. וברית צריך להזכיר לפי כשנימול אברהם כרת ה' אתו ברית לתת לו את הארץ. וצריך שיזכיר בה תורה שנא' ויתן להם ארצות גוים וגו' בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו. וז"ל ספר האמונה והבטחון בברכת הארץ אחר שהזכיר בה ארץ חמדה טובה ורחבה צריך שיזכיר בה ברית. וטעם הדבר לפי שכיון שנכנסו ישראל לארץ נצטווה יהושע למול את בני ישראל שנ' בעת ההיא אמר ה' וגו' ושוב מול וגו'. לכן צריך לסמוך ברית לארץ מיד. ואח"כ תורה ועל תורתך שלמדתנו לפי שלא היתה התורה שלמה אלא בא"י שהרי הרבה מצות תלויות בארץ. ועי' ברכות מ"ח תוס' ד"ה ברית ותורה:

תרתי אותה. מלשון הכתוב לתור להם מנוחה. כלו' עברתי עליה לארכה ולרחבה להטיבה בכל דבר:

ששים ושנים היו. עיין בב"ר פ' נ"ג סי' י"ד וסוף פ' פ"ה:

שנא' באו מלכים נלחמו אז נלחמו כו'. שקשה כפל לשון במקרא באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען אלא בא לומר כי היה הסך שלהם כסך ההוא של המלכים שאז נלחמו בימי יהושע ל"א מלכי כנען:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף