עץ יוסף על במדבר רבה/יג/כ

עץ יוסף על במדבר רבה יג כ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לעזור לאחיהם. והרי זה כדמות כח שמעון ללבוש גבורה להנקם מאויביהם בשביל אחיהם כמו שעשה שמעון בשביל אחותו:

כד"א צדקת ה' עשה כו'. כמו שפרש"י שהאמינו דבריהם ושמרו הבטחתם לעבור את הירדן עד שכבשו וחלקו. וז"ש משפטיו עם ישראל כמו שעשה שמעון עם אחיו:

הוא חמושים הוא חלוצים. כלומר פתרון אחד לשניהם:

וליוצאי מצרים נחלק הארץ. כדאיק ביש נוחלין. ועיין ברבה ובתנחומא וברש"י סדר פנחס:

על יציאת מצרים. לפי שהתחלת הצבא וסדרי המלחמה החלו מיום יציאתם ממצרים שלכן נקראו אז בשם צבאות ה'. וגד על שהיה עיקר המסייע בצבא הקריב קרבנו על יציאת מצרים. וכמו שמפרש שכיון בקרבנו על התחלת ההגאולה והגואל ממי יצמח:

מלמד שגירשה עמרם. ר"ל מדכתיב וילך ע"כ נישואין שניים היו (רש"א):

שנשאה עמרם להחזירה לאשה ע"י מרים. כדמסיק שנתנבאה שיחזיר אשתו. שעתיד להוליד בן שיגאול את ישראל ועי' מ"ש בשמות רבה פ"א:

נולדה בין החומות. כלו' בתוך מצרים כדכתיב (במדבר כו נט) אשר ילדה אותה ללוי במצרים. ולפי שעיבורה היהת בדרך קאמר שלידתה היתה בין החומות (רשב"ם פרק י"נ]]) והקדים המדרש זה להורות החשבון על שהיתה בת ק"ל שנה כמו שחושב להלן:

והיתה מן הבאים למצרים שנא' אשר ילדה אותה ללוי במצרים ואין אנו יודעים. כצ"ל ופי' בתמיה וכי אין אנו יודעים כו':

שנא' רדו שמה. ואמרו בב"ר פ' צ"א בשרם שהם עתידים לעשות שם ר"י שנה מנין רדו. וע' שם:

אלו ע' זקנים כו'. כדאי' ברבה ובתנחומא בהעלותך:

ובאת אתה וזקני ישראל. בש"ר אמר שהם השוטרים שהוכו בשביל ישראל אז. ואע"ג דאי' שם שנשמטו הזקנים ולא הלכו עם משה אל פרעה. מ"מ זכו לנבואה על שהוכו בשביל ישראל:

ומשה לא חסר כלום. אלא מלא רוח ה' כבתחילה. וזה מלאים:

כמה דתימא ויהי כנוח. דרש מנחה לשון מנוח:

אלדד ומידד. שהיו מרוח ה' בעצמו. ולא פסקה נבואתם אבל הזקנים קבלו נבואתם ממשה שנאצל מן נבואת משה עליהם ופסקה נבואתם אח"כ כדאי' לקמן פט"ו ע"ש:

עם נקודת הכסף זו ביזת מצרים. ר"ל עם נקודת הכסף שהיה בידך כבר שהוצאת ממצרים. נקודות כלי כסף מנוקדים ומצויירים בחברבורות וגוונים (רש"י):

בעדי זו ביזת מצרים. דריש מלשון בבקר יאכל עד שהוא לשון ביזה ושלל. ועדים הוא לשון רבים קאי על ביזת הים שהיה הרבה יותר מביזת מצרים:

שלחיך פרדס רמונים. שנדרש על שילוחם ממצרים. והמשילן לסמני קטורת:

כנגד ג' מדות טובות כו'. בויק"ר פ' ל"ב חשב ד' דברים טובים. ועיין בהמקומות שציינתי ביד יוסף:

את לשונם. שדיברו בלה"ק שהוא לשון קודש בטבע. וגם מצד שלא יתערבו עמהם דברו בלשון מיוחד בינן לבינן להורות שהם עם מיוחד:

עד שפירשו ממנה. וכמו שדרשו בש"ר פ' ט"ו על פסוק משכו וקחו לכם צאן משכו מעכו"ם וקחו לכם צאן ושחטו אלהיהם של מצרים ועשו הפסח:

ואכרה לי כו'. ודרשו חכמינו ז"ל בפרק גיד הנשה על גאולת מצרים שהיתה ט"ו בניסן:

נשבע לשבטים. שגם זכותם עמד לבניהם לגאלם. ודע דכל אלה הענינים הם רמזים עליונים שהיה ידוע לחכמינו ז"ל מה שרמז כל אחד ואחד בקרבנו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף