עץ יוסף על במדבר רבה/יא/ז

עץ יוסף על במדבר רבה יא ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ק"ו כו'. וזהו מלת אליך כלומר אליך שאתה מתפלל אליך שאתה מבני אברהם בודאי ישא פנים אליך. ומדרש זה סותר למה דאי' בב"ר פ"נ כ"א דמפרש שם דנשיאות פנים זה לא היה אלא מן המלאך לכבוד האכסנאי ולא מפני זכותו של אברהם ועיין מ"ש הנזה"ק שם:

עד כזית כו'. אם הגיע לכל אחד כזית לר"מ או כביצה לר"י. דתנן ברכות דף מ"ה עד כמה מזמנין רבי מאיר אומר עד כזית רבי יהודה אומר עד כביצה. ועיין בפי' הגר"א משלי כ"ב אות ט':

לפיכך ישא ה' פניו וגו'. דידוע שהקב"ה משלם לאיש כמעשהו. והנה אם האדם עושה לפנים משורת הדין הקב"ה עושה עמו ג"כ לפנים משורת הדין. על כן הנשיאות פנים הוא הדין:

עד שלא נחתם. אז התשובה מועלת:

משנחתם גז"ד וישקוד. כי אחר גז"ד אז גם הרחמים נהפך להם לדין למהר לשלם להם פורעניות:

אם ישוב ולא ישוב. פרש"י כשירצו לשוב מרעתם. לא ישוב הקב"ה מגזירתו:

חפץ ה' להמיתם. גבי בני עלי כתיב. ומתרץ כאן קודם גזד כו' עיין תוס' ד"ה כאן בעושה תשובה נדה דף ע' ע"ב:

בעולם הזה. ע"י תשובה. אבל בעוה"ב אשר לא ישא פנים. דקימ"ל היום לעשותם ולא למחר לעשותם:

לבין חבירך. עד שתרצהו וימחול לך:

לשאינם שבים. אף שיוה"כ מכפר הוא רק לשבים שלא כדעת רבי:

יהפוך פניו כו' מן הצדדים. כי יש השגחה טבעית כסדר העולם והרי הוא כאילו בא מן הצד ע"י אמצעים רבים. אבל הפיכת פניו אליו היא ההשגחה הנעלה מדרך טבע הנהוג:

שלום בכניסתך כו'. מברך אותם שיהיה להם שלום בכניסתן וביציאתן ושלום עם כל אדם אף שאינם בני אומתך כלם יהיו אוהבים ושלמים עמך:

זה שלום מלכות ב"ד. שלא יחצו עוד לשני ממלכות. רק מלך המשיח מזרע דוד ימשול ויהיה אמת ושלום בימיו. שאז כולם ידעו את ה' ויקבלו מלכות שמים. ועל זה מביא הקרא למרבה המשרה. פי' להרבות שררה באופן שלא יהיה בה סדק וחלוקה לעולם כמס סתומה שבמלת למרבה שאין בה סדר. ולהיות שלום אין קץ מתמיד לעולם על כסא דוד ועל ממלכתו:

שלום תורה. שלא ירבו מחלוקת בתורה (ז"ר) עוז לעמו יתן וגו' ה' יברך את עמו בשלום:

ואני זקנתי. כי היא שפירסה נדה אז כמאמרם אמרה אחרי בלותי היתה לי עדנה לא בלשון תמיה כי אם אמרה מצדי אין מניעה כי היתה לי עדנה אבל מה אעשה ואדוני זקן. וה' שינה לומר שתלתה רק בה (ידי משה). וכן שינה המלאך שדיבר עם מנוח מפני השלום שלאשה אמר הנה נא את עקרה ולא ילדת ולא סיפר דבר זה למנוח:

שהשם שנכתב בקדושה. גבי סוטה היו מוחקין את השם כדי להשקותה מים המאררים ואם נמצאת טהורה מותרת לבעלה:

שלא נטעו הנביאים כו'. כלו' שהנביאים מזהירים את הבריות כי יעשו תשובה שלא יחרב הבית ויתבטל השלום בעולם שהשלום הוא מעלת ושלימת העה"ז (נתיבות עולם וז"ר):

שאין כלי מקבל ברכה אלא שלום. כי השלום נחשב כמו הכלי מקבל כל ברכה. כי בשלום הדבר יושלם. וכאשר אין שלום הוא חסר. והשלימות מקבל הברכה. כי הברכה היא תוספת טובה שלכך נקרא ברכה. ואי אפשר להגיע אל תוספת ברכה וטובה רק כאשר תחילה הוא בלא חסרון (נתיבות עולם):

אין חותם כל התפלה אלא שלום. כי השלום הוא עצם השלימות ואין קיום הדבר אלא בחותמו ושלום נותן קיום לפיכך חותם כל הברכות הוא השלום (הנ"ל):

גדול השלום שניתן לענוים. כי אין המלוקת רק באשר כל אחד רואה עצמו מיוחד במעלה. ומפני זה מתחדש המחלוקת. אבל בעל ענוה לא שייך בו מחלוקת. ולכך ניתן השלום לבעלי ענוה (הנ"ל):

גדול השלום שהוא שקול כנגד הכל. כי הכל צריכין אל השלום ולפיכך השלום כנגד הכל (הנ"ל):

אנו אומרים. (בתפלת יוצר אור) עושה שלום ובורא את הכל:

הנח לו. שאפי' עובדים ע"א הנח לו בשביל חבור ושלום שיש ביניהם:

שאפילו בשעת מלחמה צריכין שלום כו'. כי אף בשעת מלחמה לא יסולק השלום ולא ניתן רשות למלחמה רק כאשר אינם רוצים בשלום. ומזה תראה כי אין הסרה מן השלום. ולפיכך אמר אחריו שאפי' המתים צריכין שלום ולא תאמר כי אין צריך שלום רק מצד העוה"ז כי בעוה"ז הם בעלי מחלוקת כל אחד רוצה לדחות את השני ממציאותו אבל המתים אינם צריכין שלום. עז"א כי אף המתים צריכין שלום. כי אין בעולם שאין מקבל השלום. רק השי"ת שהוא השלום בעצמו והכל מקבלים ממנו יתב' השלום (הנ"ל):

שניתנה לעושי תשובה. פי' כי השי"ת רצה להבטיח בעלי תשובה על שכרם הטוב. ומדלא הבטיחם רק בשלום ש"מ כי השלום מדרגה עליונה (הנ"ל):

בורא ניב שפתים. פרש"י בורא אני לו ניב שפתים חדש כלפי שבאתהו צרה עד עתה והכל קראו עליו תגר. יקראו לו שלום שלום לרחוק ולקרוב ששניהם שוין מי שנתיישן והורגל בעבודתי ובתורתי מנעוריו. ומי שנתקרב עתה מקרוב לשוב מדרכו הרעה אמר ה' ורפאתיו מחוליו ומחטאיו:

הראשונה אומרת יבא שלום. זהו נגד הנפש שתבא בשלום בעולם העליון אשר שם השלום בפמליא של מעלה ושם תבא נפש הצדיק צרורה בצרור החיים:

שניה אומרת ינוחו על משכבותם. נגד הגוף שינוח על משכבו בעולם התחתון:

והשלישית אומרת הולך נכוחו. פרש"י בדרך ישרה. ר"ל כי עניני היושר והנכון נקרא נוכח. כמו (משלי ח ט) כולם נכוחים למבין. והטעם כי היושר והנכון נוכח פני כל אדם חשוב. וכל איש ישר פונה אליהם לתתם נגד פניו לחשיבותם. ועיין רש"א בח"א פרק י"ב דכתובות:

הראשונה אומרת אין שלום. בנפש מצד עצמה. כי השחיתה דרכיה:

שניה אומרת אמר ה' לרשעים. ר"ל אף שהנפש שמה משתוקקת לדבר ה' בטבעה. כי עת שתפרד מגופה תחפוץ לעלות למעלה אך העונש יבא לה מה'. וזהו אמר ה' לרשעים שימנע מהם השלום:

השלישית אומרת למעצבה תשכבון. זהו נגד העדר מנוחת הגוף שלמעצבה תשכבון:

שכר התורה. כי על ידי השלום ישבו במנוחה ויוכלו להתעסק בתורה מתוך הרחבת הלב. והוא בכלל ששכר מצוה מצוה:

לאוהבי תורה. ר"ל המחזיקים לומדי תורה ואוהבים אותם:

ללומדי תורה. הם הת"ח עצמן שהם לומדים התורה דכתיב בה וכל נתיבותיה שלום. לכך ראוי להם השלום. וכן ראוי לאוהבי תורה המחזיקים לומדי תורה כי בצל החכמה בצל הכסף:

ששמו של מקום כו'. כי הוא שלום בתכלית השלימות שאין בו הפכיות מאומה כי אם פשוטיי בתכלית הפשטות:

שדרי עליונים צריכין שלום. שהשם יתברך מאחד הכל בשלום. שאם לא זה היה האחד בטול השני. כאשר הם הפכים. אלא מתחברים ומתקשרים ע"י הקב"ה שהוא אחד והוא יתב' כולל הכל ומשלים הכל ולכך יש שלום (נ"ע):

שאין איבה. כי אין יצר הרע לוחם בם:

כתוב אחד אומר היש מספר כו'. משום דר"ש דאמר בא וראה שלא כמדת כו' מביא ענין זה ג"כ:

לכולם שמות יקרא. דמשמע שקורא לכל אחד מכולם שמות הרבה:

לכולם בשם יקרא. דמשמע שלכל אחד מכולם הוא קורא רק שם אחד בלבד:

אחת דבר אלהים כו'. מפסוק זה למדו חז"ל דזכור ושמור בדבור אחד נאמרו:

וכפטיש יפוצץ סלע. ודרשינן בסנהדרין דף ל"ד מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים:

שאין שם שינוי כו'. צ"ל שאין שם שנוי. ר"ל שאין שם אחד בא עוד פעם שני. והשתא ב' הכתובים יתכנו. והיינו שבבחינות חלופי השמות לפי שינוי השליחות יש לכל אחד שמות הרבה. אבל זהו בצירוף והמשך זמנים הרבה. ועל זה נאמר לכולם שמות יקרא. ובבחינות פרטי זמני שליחות נקרא המלאך בכל פעם בשם אחד. וזהו לכולם בשם יקרא היינו בשם אחד פרטי כפי הוראת ענין השליחות כן יקרא אז. ועיין בב"ר פר' ע"א מ"ש שם:

והוא פלאי. פי' היום הוא שמי פלאי ע"ש השליחות הנזירות שנאמר איש כי יפליא. ואיני יודע לאיזה שם אני מתחלף:

מקום הגורן בשש מאות מקום המזבח בחמשים. צ"ל מקום הבית. ור"ל המקום היינו השדה שנבנה בו הבית כולו קנה בשש מאות שקלי זהב. אבל מקום המזבח דהיינו הגורן וה"ה הבקר והמוריגים וכלי הבקר קנה בכסף שקלים חמשים ולשון הפסוקים מוכיחים כן. כי אומר ויקן דוד את הגורן ואת הבקר בכסף שקלים חמשים. ובגורן היה המזבח. ובד"ה אומר ויתן דוד לארונה במקום שקלי זהב וגו' ר"ל כל המקום שהוא השדה שסביב הגורן שנבנה בו הבית ובעבורו נתן שש מאות שקלי זהב. ורבי אלעזר ס"ל שגם הגורן בכלל השש מאות שקלי זהב. שבעד כל המקום היינו השדה ובעד הגורן שהוא מקום המזבח נתן שש מאות שקלי זהב. ובעד הבקר והמוריגים וכלי הבקר נתן חמשים שקלי כסף. ולדידיה ה"פ דקרא (דשמואל ב, כד כד) ויקן דוד את הגורן ולא פירש במה קנאה הרי פירשו בד"ה ויתן דוד לארונה במקום זהב משקל שש מאות. ואת הבקר קנה בכסף שקלים חמשים. והמוריגים וכלי הבקר נכללו בכלל הבקר. ועיין זבחים קט"ז ע"ב ברש"י ובחד"א וברד"ק סוף שמואל:

י"ב שבטים היו ונטל דוד כו'. ובגמרא שם פריך הא אכתי קשיין אהדדי התם כסף הכא זהב. ומתרץ דה"ק גבה כסף שוה חמשים שקלים של זהב לכל שבט. היינו שש מאות זהב לכל השבטים:

ד' אלפים אסטבלאות. מקום מעמד הסוסים:

ארבעים אלף סוסים. שבד"ה מנה הארוות ובמלכים מנה הסוסים. שהיה לו ארבעים אלף סוסים למרכבתו בארוות מעשרה בכל אחת. ואסטבלא היינו ארוות. ועיין בסנהדרין דף כ"א:

שלשת אלפים יכיל. יכיל פי' מחזיק. ובים של שלמה כתיב שהיה מחזיק ג' אלפים בתים. ובת הוא ג' סאה שנא' האיפה והבת תוכן אחד להם. והאיפה הוא ג' סאין:

בלח אלפים. שהלח אין לו גודש:

שהם שלשת אלפים ביבש. שהגודש מחזיק שליש:

מכאן אמרו שני כורים כו'. ונפקא מינה לענין מקח וממכר אם התנה לתת לו סאה גדושה או לתקן לו כלי המדה (תוס' עירובין):

שהם שלשת כורים ביבש. והיינו דוקא בכלי שגבהו כחצי ארכו ורחבו קאמר כיס של שלמה (רש"י):

חביב הוא השלום. מסיים במה שפתח לפאר מדת השלום שכולם נתבשרו רק בו:

וכן אתה מוצא באהרן. בספרי סדר זו פיסקא מ"ב אי' גדול השלום ששינה קדוש מפני שלום ושמעתי שפירושו ששינה קדוש היינו אהרן קדוש ה' שכשהיו שני ישראלים מריבים זע"ז היה אהרן בא לאחד ואמר לו היאך חברך מתחרט ומתאנח על זה שהקפיד כנגדל ואח"כ היה בא אל השני ואמר לו כך ונעשה שלום ביניהם כדאי' באבות דר"נ:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף