עץ יוסף על אסתר רבה/פתיחתא/יב

עץ יוסף על אסתר רבה פתיחתא יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רב ושמואל. הוו פתחי בהני קראי כשהיו רוצים לדרוש במגלת אסתר. וכוונתם לתת טעם לאריכות הכתוב בספור משתה אחשורוש וענין ושתי. שלצורך הנס לא הוה ליה למימר רק ענין המן ומרדכי ואסתר. וקאמרי שבא להודיענו אבוד ושתי שנתקיים בה כליון זרע נבוכדנצר. ואף על פי שנבוכדנצר ואויל בנו ובלשצר תמו נכרתו כבר זה ימים. מכל מקום על ידי מלכות ושתי הוה ליה שארית בעולם שנזכרים על ידה. או היו איקונין שלהם קיימין לזכרון. ועתה שאחשורוש הרג את ושתי לא השאיר להם שם בעולם (יפה ענף):

כל מה שאמר הקב"ה. בפורענות בבל כדכתיב (ישעיה יד, כב) והכרתי לבבל שם וגו' בו באחשורוש אמר שעל ידו תתקיים פורענות זו דבבל:

ונכד זה ושתי. שהיתה בת בלשצר כדמשמע בפרק קמא דמגילה (י, ב):

שם זה הכתב שלהם. שאין להם כתב אלא מאומה אחרת (רש"י). ומשום דעל ידי כתב יכול האדם להודיע לחבירו הרחוק ממנו כל מבוקשתו על ידי כתבו וחתימתו בו שהוא שם שלו להכי קאמר שם זה הכתב משום שהכל הולך אחר החתימה שהוא שם של אדם אחר הכתיבה (מהרש"א):

ושאר זה הלשון. כתבו התוס' תימא והלא עדיין מספרים בבבל לשון ארמית. ונראה דמיירי לשון מלכות שהמלכים משתמשין בו שכל אומה חשובה יש למלכות לשון שמשתמשת בו כמו חכמה יונית עכ"ל. ומשום דשאר הוא לשון קירב. להכי אמר שאר זה הלשון רצה לומר הדיבור שהוא מדבר בקרוב עם חבירו (מהרש"א):

בר. היינו אויל שהוא בנו של נבוכדנצר. ובר בר הוא בלשצר שהיה בנו של אויל. ולא חשיב ושתי שהיא נקבה (יפה ענף):

כל מה שאמר הקב"ה. בפורענות בבל בו באחשורוש אמר שעל ידו נכרתו תמו זרע מלך בבל. ורב ושמואל לא פליגי. אלא דרב אמר דבריו על פסוק (ישעיה יד, כב) והכרתי לבבל שם וגו'. ושמואל אמר דבריו על פסוק (ירמיה מט, לח) ושמתי כסאי בעילם:

ושמתי כסאי בעילם. פרש"י שושן הבירה היה בעילם כדכתיב בספר דניאל ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה. ומשום דהאי קרא ושמתי וגו' משמע ליה דנאמר בימי הגלות קודם שנבנה בית שני שהיה אז כסא של הקב"ה בעולם כמו שאמרו חז"ל גלו לעילם שכינה עמהם. ולא מצינו אז שנאבדו שם אז מלך ושרים במלחמה. אלא על כרחך שקאי על ושתי שהיתה מלכה בת מלך. ועל שבעת שרי פרס ומדי שנהרגו על שנתנו עצה לאחשורוש להרוג את ושתי. ועיין במהרש"א פרק קמא דמגילה:

אלו ז' שרי פרס ומדי. שמואל אזיל לטעמיה דאמר היושבים ראשונה במלכות במלכות בלשצר הכתוב מדבר ואם כן באבודם שאבדם אחשורוש על שיעצוהו להרוג את ושתי כממו שנתבאר בילקוט פסוק כשוך נתקיים איבוד שרים אלו שהיו של בלשצר ונתנבא ירמיה שיאבדו על ידי המלך בעילם:

ר' שמואל בר נחמני. פתח בהאי קרא כשהיה רוצה לדרוש במגילת אסתר. ונראה דמשום דדרשינן ויהי בימי אחשורוש לשון וי כדלעיל ולכאורה יראה שלא היה גליות מדי קשה לישראל כשאר גליות. שהרי בימי אחשורוש נתגדלו על ידי מרדכי ואסתר ובימי דריוש על ידי דניאל ובימי מדי נבנה בית המקדש. וגזרת המן לא עמדה רק ע' יום ולכן יקשה היכי קאמר וי על ימי אחשורוש. להכי מייתי מה שנרמזה גלות מדי בתוכחות כנראה שהיתה קשה לישראל אף על פי שלא נתפרשו צרותיה כל כך בפירוש כמו בשאר הגלות. והיינו דמסיים הוי ויהי בימי אחשורוש כלומר השתא אתי שפיר:

והלא מבבל היו. האבות הראשונים שבימי הפלגה כל העולם היו בארץ שנער ואברהם נמי מהתם דאור כשדים התם הוא והיכי כתיב הכא אשר לא ידעת אתה ואבותיך:

אלא זו מדי. פירוש דעיקר קרא מיירי מבבל כמשמעו ששם הובל צדקיהו מלך האחרון שבישראל ומת שם. ופירוש אשר לא ידעת אתה ואבותיך היינו האבות דקרובים לדורות אלו. ומכל מקום מדנקט ואבותיך סתם דכייל כל האבות רמיז נמי אמדי. והכי קאמר אם תאמר לבבל דוקא כו' אלא זו מדי נמי בכלל (יפה ענף):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף