עץ יוסף על אסתר רבה/פתיחתא/ט

עץ יוסף על אסתר רבה פתיחתא ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ומושל על הבריות. פירוש וכן מושל על הבריות כשהוא חנף אף על פי שאינו מלך. ואשמועינן דלאו דוקא מלך שבידו להרע בהדיא, אלא אפילו כל שוטר ומושל שאין בידו להרע בהדיא בפרהסיא שאימת מלכות עליו. וסבירא ליה דמלכות דקרא היינו כל מין שררה. והיינו דבדברים רבה (ה, ט [ח]) נקט מנהיג במקום מלך (יפה ענף):

מן קשיותיהון כו'. משום דלפי פשוטו דהיינו שהמלכות החנף מוקש לעם שיזיקם קשה, שהיה ראוי לומר ממלוך אדם חנף מוקשי עם, שפירושו מסיבת מלוך אדם חנף יבואו מוקשים לעם. לזה פירשו רבי יוחנן במלוך אדם חנף, שאותיות בומ"ף מתחלפות בעבור היותם ממוצא אחד. ורצונו לומר במלוך אדם חנף אין זה כי אם מסבת קשי עורף העם ועונם, כדי שירצו את עונם, או לפי שכפי הדור כך הוא המנהג וכדאיתא בפרק שור שנגח [את הפרה] (נב, א). וזהו שאמר מן קשיותיהון כו' מפני קושי ערפם ורשעת הבריות שאינן עושין רצון בורא העולם ברןך הוא:

ר' שמעון בן לקיש אומר נוח כו'. רצה לומר שר' שמעון בן לקיש ראה כי לפי דברי ר' יוחנן לא היה ראוי לומר אלא מלוך אדם חנף ממוקשי עם. לזה בא הוא לומר שזה המ"ם הוא מ"ם היתרון וכך אמר הכתוב יותר ראוי מוקשי עם שהעם יעופו תחת השמים כעופות אשר בהם פח יקוש. יותר משימלוך אדם חנף. וכדאיתא בדברים רבה פרשה ה' שאין הלשון הזה ממוקשי עם אלא לפרוח, כענין שנאמר (עמוס ג, ה) התפול צפור על פח הארץ ומוקש אין לה:

זה אחשורוש. והכתוב דבק לדכתיב לעיל מיניה (איוב לד, כח) להביא על צעקת דל וגו' והוא ישקיט וגו' לומר שה' שומע אל אביונים להשקיט ולהציל ממלך חנף כאשר היתה לישראל בימי אחשורוש (יפה ענף):

שהרג את אשתו מפני אוהבו. שממוכן אמר ליה הטעם כי יצא וגו' ולטובת עצמו היה דורש כדלקמן. ועיין בענף באריכות:

אבא אוריין כו'. משום דקשה גם לריש לקיש מ"ם ממוקשי, דהיה צריך לכתוב לדידיה מוקשי עם ולא ממוקשי עם, לזה בא ר' גמליאל לתקן את אשר עותוהו ר' יוחנן וריש לקיש, ואמר שאמר הכתוב כן לומר שזה נמשך מזה. וזהו מן דסגי דייני שיקרא, פירוש משרבו דייני שקר, וזהו ממלוך אדם חנף שלא דן הדיין דין שקר כי אם בעבור חנופה, מזה ימשוך מוקשי עם, היינו שיהיו סגון סהדי שיקרא, פירוש שיהיה נתרבה עדי שקר, והיו כעם ככהן. ומן דאכעסון בנייא חביבא עובדיהון קדם אבוהון דבשמיא, וזהו ממוקשי עם, ימשוך מלוך אדם חנף. ויהיו אלו הממי"ן ככפי"ן כמוני כמוך, כי כמוך כפרעה (ספר צוף דבש בחלק מגלת סתרים):

מן דסגון דלטוריא כו'. פירוש משרבו המלשינים נתרבו שממונם של הבריות מתבוזז ונמסר ביד מלכות. משרבו עזי פנים וחצופים נלקח הוד והדר מן הבריות. ושוב גרסינן מן דאמר זעירא לרבה אנא רב מינך איתקטעו שניהון דבני נשא. ופירושו משאמר הקטן לגדול אני גדול ממך נתקצרו שנות חיי בני האדם:

מן דאכעסון כו'. פירוש משהכעיסו הבנים החביבים את מעשיהם לפני אביהם שבשמים. הקים עליהם מלך חנף ונפרע מהם מעונותיהם. ועיין בענף:

ואיזה זה אחשורוש. שהרג אשתו בשביל אוהבו, ואוהבו בשביל אשתו ואין לך חנף גדול מזה. וכן מסיים בילקוט:

וכיון שראו הכל כן. שהוא חנף ידעו כי הוקם כדי להפרע מכם והתחילו צווחין וי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף