עץ יוסף על אסתר רבה/פתיחתא/ג

עץ יוסף על אסתר רבה פתיחתא ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

באניות בעניות. דאם לא כן מאי נפקא מיניה שיהיה באניות או באופן אחר, אלא שרמז לעניות. ופירושו שהעניות הוא ממעשים טובים דאי כפשוטו מאי למימרא הא כיון דהם מובאים בשביה ודאי שהם עניים (יפה ענף):

שכיעור ורע יש לעבד. שברח מרבו ומחזירין אותו בעל כרחו כי יבוש מעצתו, והיינו כיעור. ויצערוהו בעוני וכבלי ברזל יותר מבראשונה והיינו רע דקאמר (יפה ענף):

שנאמר כי אשר ראיתם כו'. כתב בעל החנוך (מצוה תק) ואע"פ שמן הנגלה שבו נראה שיהיה ספור, באה הקבלה עליו שהוא מניעה. ועיין ביפה ענף. ובסוכה פרק החליל במהרש"א בחדושי אגדות ד"ה לא תוסיפון (נא, ב):

והשיבך כו'. הרי שקללם בכך שישובו שם בעל כרחם, מכלל שבלאו הכי אסורים לשוב שם (מתנות כהונה):

בימי יוחנן בן קרח שנאמר והיתה החרב. נראה להגיה שנאמר (ירמיה מ"ג, ז) ויבואו ארץ מצרים מה כתיב שם והיתה החרב וגו' (אות אמת):

בימי טרכינס. ובירושלמי (סוכה פ"ה ה"ב) איתא בימי טרוגינוס:

נשחק. פירוש מת:

ברביין. תוגרמה (בראשית י, ג) תרגום ירושלמי ברברי. ומעם לועז (תהילים קיד, א) תרגום יונתן מעם ברבראי. וביבמות סוף פרק הבא על יבמתו (סג, ב) איתא בגוי נבל אכעיסם אלו בני ברבריא ובני מרטניא [ברבריא היא מדינה באפריקי, ומוריטניא מדינה אחרת סמוכה לה] שהולכים ערומין בשוק שאין לך משוקץ ומתועב ומבוזה לפני המקום יותר ממי שהולך ערום בשוק:

ידאה הנשר. בגימטריא עשרה, לרמז על זה ששיער לבא בעשרה ימים ובא בחמשה ימים (בעל הטורים):

אנא הוא נשרא. פרש"י בפרק החליל (נא, ב) עליו נאמר מקרא זה, וגזרת מלך היא להחריבה:

והרגן. באיכה רבתי (א, סוף סימן מה) מייתי ממה שהרג גם כן הנשים לפי שלא נשמעו לו להטמע עמהם:

שלא הקניתם כו'. דייק מדכתיב ואין קונה וסמיך ליה אלה דברי הברית (מתנות כהונה ויפה ענף):

מנין של קונה. כלומר קונה נוטריקון קונה ה'. וה' הוא מנין של ה' חומשי תורה (מתנות כהונה). ויש גורסין מנין ה' של קונה, ורצה לומר דמדהוה ליה למימר קונים וקאמר קונה דריש הכי (יפה ענף). או רצה לומר קונה במספר קטן תורה (מתנות כהונה). או פירושו מנין התחלת ה' חומשי תורה הם כ"א, ב' של בראשית, ו' של ואלה שמות, ו' של ויקרא, ו' של וידבר, א' של אלה הדברים, עולים כ"א. וקונה במספר קטן ג"כ כ"א, ק' הוא חמשה, ו' ששה, נ' חמשה, ה' חמשה, הרי כ"א (מנות הלוי). וקשה הא קונה חסר ו' כתיב. וס"ל לרב דאין קונה לגריעותא נאמר, כמאן דאמר בסמוך לעבדים ולשפחות אי אתם נקנים, אבל אתם נקנים להשמיד (יפה ענף):

א"ר שמואל בן נחמן על ידי כו'. הוא סבירא ליה דאין קונה למעליותא נאמר שלא ימצא קונה, ועל ידי כן לא יהיו נמכרים ומניחים אותם לנפשם (יפה ענף):

על ידי שחזרתי על כל כו'. כדאיתא בפרק קמא דעבודה זרה (ב, ב) גבי וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן. וכוונת המדרש הוא שאף שאנחנו ביטלנו מהתורה עם כל זה האומות לא בחרו בה כלל ולא קבלוה, א"כ אף שאנחנו ראוים להמכר לעבדים ולהשתעבד להאומות, אבל מאין יזכו הם לקנות אותנו, אחר שאין להם חלק בתורה, וזהו והתמכרתם שם לאויביך לעבדים ולשפחות, אבל הם לא יקנו אתכם, מחמת שאין קונין דבר תורה כיוצא בכם, ועל כל פנים לא טובים המה מכם (קול יעקב):

יש לכם קנין באומות העולם. להיות גופו קנוי ובעי גט שחרור להשתחרר, אבל לאומות אין קנין הגוף בישראל, אלא למעשה ידיו בלבד נקנה לו, כדאיתא בפרק השולח (גיטין לח, א), והיינו ואין קונה (יפה ענף):

ולמה יש להם כו' על ידי שהקניתם כו'. לפי שאם לא קבלו ישראל את התורה היה העולם חוזר לתוהו ובוהו, וא"כ בשביל ישראל נתקיימו גם האומות, על ידי כן יש להם שליטה עליהם:

שלא קנו אלה כו'. ואין ראוי שירהב הנקלה בנכבד (יפה ענף):

פטרונות. אדונים. ופטרון הוא בלשון רומי מגין בעד אדם הן בדברי דין הן בענין אחר. ולפי שיש לכם פטרונות לכן אין לאומות קנין בכם. ולפי זה אין קונה פירושו אין מן הדין שיהיה קונה אתכם:

טמיקא. נכסי המלך. מלשון טמיון שהוא אוצר מלכים (יפה ענף):

שוב אינו. מלת שוב יתר (אות אמת):

דפשט ידיה בטמיקא. משום דבשלמא הריגת המן היה על ששלח ידו ביהודים, נפש תחת נפש, אבל בית המן למה ניתן לאסתר ולא ירשו יורשיו ממונו כהרוגי בית דין. אלא על כרחין טעמא מפני שפושט ידו במלכות כן משפטו, שנמצא מורד במלכות והרוגי מלכות נכסיהן למלך כדאיתא בפרק ב' דסנהדרין (מח, ב). ומכיון דיהודים קרובי אסתר הוו להו כולהו מן המלכות. ומהשתא תלינן תלייתו נמי בהכי על ששלח ידו ביהודים שהם נכסי המלך (יפה ענף):

מעשה בפרוצפיא כו'. השתא מפרש ואין קונה אישראל קאי, שלא יניחו שישראל יקנו אותם לפדותם, כהך עובדא שהרגו הפודה השבויים כדי לזרז השבאים הבאים שלא יפדוה (יפה ענף):

וכיון שמטה ידה. אבל מתחלה אף על פי שלא היו רוצים שימצא פודה השביות. אולי על ידי ממון היתה מפייסת ומבטלת המעוררים (יפה ענף):

הקיפוה כו'. אנשי פרוצפיא הקיפוה כו', כדי שיראו השבאין שהרגוה ולא יוסיפו לשבות עוד שבוים:

לזרז שבאים הבאים. הם הליסטים השובים את השבויים:

מי לקח לו חבר ולמחר כו'. השתא מפרש ואין קונה שבזמן המכרם בימי המן לא היה קונה שום אחד מישראל לא חבר ולא אשה. והכי קאמר קרא והתמכרתם וגו', פירוש אתם תבקשו להיות נמכרים להם בימי המן לעבדים ולשפחות כדי להמלט מהמיתה. ואין קונה פירוש ומכם לא יהיה קונה לא חבר ולא אשה שמי יקנה לו חבר ומחר הוא להריגה, ומי יקנה לו אשה ולמחר היא להריגה (יפה ענף): ועיין מה שכתבתי במהדורא קמא [בשם משנת דרבי אליעזר]:

ר' יצחק אמר כו'. אע"ג שהוא פירש ואין קונה שישראל לא יניחו שיקנו אותם לפדותם כמעשה דפרוצפיא, מכל מקום השתא בעי לתרוצי נמי לפי שיטת דמוקי לה לקרא בימי המן בענין אחר (יפה ענף):

שכן אסתר אומרת כו'. מייתי ראיה דקרא בימי המן מיירי. מדקאמרה אסתר ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי משמע דמוקי קרא בדורה, אלא דאסתר העלימה פירוש ואין קונה מאחשורוש, רק פירשה לו כפשוטו שאין קונה אפילו לעבדות דאילו להריגה אפילו מכירה לא תהיה להם (יפה ענף):

כיון שראו הכל. שנמכרו להרוג שלזה יש עליהם קנין צוחו וי ולתרוצי מאי דפתח בויהי אתי כדכתבתי בריש סי' א':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף