עץ יוסף על אסתר רבה/י/ד

עץ יוסף על אסתר רבה י ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שהגידו למרדכי כו'. כל זה גמרא גמירי לה (יפה תואר ויקרא רבה פר' כ"ח):

ונפטר. לשון מיתה:

וחסלין. סיימו תפלתם:

אותו היום ט"ז בניסן היה. שי"ג וי"ד וט"ו התענו כדלעיל (פרשה ח ז) בפסוק וצומו עלי. ואם כך ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות בט"ו הוא שהוא ג' לתענית. ולמחרתו היה ענין זה:

ובאותו היום היו מקריבין עומר כו'. ולהכי עסקו ביה גם עכשיו בביטול בית המקדש כדאמרינן בזמן שאין בית המקדש מה תהא עליהן. אמר ליה בזמן שקוראין לפני סדר קרבנות מעלה אני עליהם כאילו הקריבום [מהרש"א]:

בזמן שבית המקדש קיים. מלשון זה משמע שבזמן מרדכי לא הקריבו בבית המקדש. ותמהני על מה שכתב היערות דבש בחלק ראשון דף קי"ב ע"ב (דרוש יז) וזה לשונו ואף בימי מרדכי ואסתר הקריבו בבית המקדש כי בזמן כורש הראשון כבר קרבו כמו שנאמר (מגילה י, א)מקריבין אף על פי שאין בית כי מימי כורש הראשון כבר התחילו להקריב אף שלא נגמר בנינו. וטעו האומרים שלא היו מקריבין אז כי [בבית היו קרבנות קרבין כמבואר במשנה |(שם) ועיין עזרא עכ"ל]:

הדא הוא דכתיב ואם תקריב מנחת בכורים. ובמנחת העומר הכתוב מדבר שהיא באה אביב בשעת בשול התבואה ומן השעורים באה דילפינן אביב אביב דכתיב התם כי השעורה אביב כדאיתא בתורת כהנים (מסכת מנחות דף פח ב). ואם תאמר אם כן מה חובה היא ומאי ואם תקריב. כבר תירץ רש"י (ויקרא ב יד) הרי אם משמש בלשון כי. אבל בתורת כהנים שם תירצוה בענין אחר עיין שם:

הלכות קמיצה אחוי ליה. כלומר שבהלכות קמיצה היו עסוקים והראו זה להמן. ודבר אחד מהלכות קמיצה שהראו לו היינו שהיו קומצין מן העומר [יפה ענף]. והמתנות כהונה פירש ודבר אחד, חלק אחד:

אמר לון והדין. אמר להם המן זה העומר ממה היה בא מזהב או מכסף:

בכמה הוא טימיה דידיה מי הוה בעשרה קנטרין או עשרים קנטרין. כך צריך לגרוס [יפה ענף]. ופירוש בכמה היה שיעורו שמא היה בעשרה קנטרין:

סגין בעשרה מנין. פירוש למרבה אינו אלא עשרה מנין. אי נמי פירושו די בעשרה מנין. והמוסיף הערוך (אות מ"ם ערך מן) כתב וז"ל תרגום ירושלמי (שמות ל יג) עשרים גרה השקל עשרין מנין סלעי ופירוש מעיין [עכ"ל]:

קומו דנצחון עשרה מנכון. ואף על גב דהשתא לא הוה מידי. יש לומר דאעומר שהיו מביאין בזמן שבית המקדש קיים קאמר שנשמור זכותו לדחות כסף המן. עוד יש ליישב דאהשתא קאמר דידע המן שעסקם בתורת העומר חשיב כהבאתו (יפ"ת שם). כדאמרינן (מנחות קי א) כל העוסק בתורת עולה כו':

כיון דחסל. כיון שסיים מרדכי את תפלתו:

ולא סח. ולא רחץ בשרו:

אזל בעי בלנא כו'. דאיתא בפרק קמא דמגילה (טז ב) דשדרה אסתר ואסרתינהו לכולהו בי בני ולכולהו אומני. פרש"י ואסרתינהו צותה עליהם להחביאם. אומנים ספרים:

אצר חרציה. פירוש קשר מתניו והסיק את המרחץ והרחיץ אותו. ועשה המן זה משום שהיה מתירא פן יקצוף המלך אם ילביש את מרדכי בלבוש המלך קודם הרחצת גופו תחלה שהוא כמבזה את המלך כמו שאמר מרדכי. אבל קשה מי לא הוי ליה להמן עבד אחר שירחצנו ויגלחני שהוצרך לעשות בעצמו ויש לומר דמרדכי לא רצה לקבל שטען שאינו רוצה להיות מוטהר ומתגלח על ידי מי שאינו בקי באומנות אלא בהמן שידע שהוא בקי. או שאינו בוטח באחד מעבדי המן שיגעו בו שמא יזיקוהו ויתנצל המן כי הוא לא עשה. אלא שיהיה המן בעצמו הנוגע בו שיפחד מלפגוע בו:

לא מספר ולא מגלח. קודם:

אזל בעי ספר. הלך לבקש אומן המגלח:

אזל לביתו ואייתי ספרא כו'. פירוש הלך לבית והביא כלי מספרים וישב ומספר אותו. ובעוד שגלח אותו התחיל מתאנח. אמר לו מרדכי מה לך שאתה מתאנח. ואמר המן אוי לאבוה דידיה:

מעביד דומין כו'. משהיה נעשה כלומר מאחר שהיה נעשה [דומין כו' כל אלו מיני שררות הן] שלטון בכל מיני שררות אלו. או פירושו שהיה עושה וממנה כל שלטונים אלו. כי הוא גדול שבכולם ועל פיו מתמנין. עכשיו הוא נעשה ספר ובלן:

אמר ליה ובההוא שאילית לך. כלומר מזה אתה תמיה ומתקשה. ולפי שדרך המתקשה בדבר לשאול טעמא אמר בלשון זה:

[לך לית אנא וכו'. וכי אין אני מכיר את אביך שהיה בלן וספר בכפר קריונוס ואתה מצאת כלי אומנותו]:

לית אנא חכים לאבוי דההוא (גברא) בלן וספר והוא עביד סטכטון ואת משכחת כו'. כן גרס הערוך (אות סמ"ך ערך סטכטין). ופירוש והוא עביד סטכטון. תמרוק שמשימות הנשים להשיר את השיער הוא היה עושה אותו [ערוך]. והמוסף (שם) כתב פירושו בלשון יוני מי אפר להשיר ולנקות את השיער [ובנוסחאות דידן נשמטו מלות והוא עביד סטכטון] עד כאן לשונם:

דאנא סב. דאני איש זקן. ורצונו לומר כוונת מרדכי היה שישחה המן לפניו כדי שיעלה עליו לרכוב על הסוס לפי שאינו יכול לרכוב זולת זה מפני זקנתו [וכוונת מרדכי היה להכעיסו להמן במה שירכב על צוארו שמא ממרירות נפשו על בזיונו יפגע במרדכי ויחייב ראשו למלך. כי רצה מרדכי למות על ידו כדי שע"י זה יהרג המן ותתבטל גזרתו] והשיב המן כי גם הוא זקן ואיך יתרפס לפניו. והשיבו מרדכי כי הוא שגרם זה לעצמו שבקש כן מהמלך. ואז הוצרך המן להודות שירכב עליו ויתקיים בו ואתה על במותימו תדרוך:

קום דאנא ממיך קדלי. כך צריך לגרוס. פירוש אני משפיל כתפי:

[ביש גדא. רע מזלו על אותו איש ועל עצמו אומר כן]:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף