עץ יוסף על אסתר רבה/ו/ח
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
לשאול על כתמה כו'. דייק זה ממה שאמר מתהלך לפני חצר בית הנשים. שהיה די שיאמר ובכל יום ויום מרדכי דורש את שלום אסתר. ואחר שאמר בית הנשים נראה שעל אורח כנשים דבר. וזה שאמר לפני חצר בית הנשים לשון נקיה קאמר על עסקי הנדות וכתם. שכל מה שהיתה יכולה לתקן היתה מתקנת. כי דבר המשגל לא היה בידה לחשוך עצמה ממנו. אבל היתה משתדלת שלא תבעול בעוד טומאתה עליה [מנות הלוי]. ויפה ענף כתב הטעם שהיתה שואלת על כתמה ועל נדותה הוא מפני שהיתה עומדת מחיקו של אחשורוש לחיקו של מרדכי:
שלא יעשו לה כשפים. [שאין אשה מתקנאת אלא בירך חברתה וכאשר יראו הנשים כי אסתר יותר חביבה על בגי שומר הנשים יעשו לה כשפים. ואמר דוקא כשפים כי אומנות זה לנשים (אור חדש)] ובמדרש שוחר טוב מזמור כ"ב איתא. כארי ידי ורגלי רבי יהודה אומר שעשו לה כשפים עיין שם. וזה שהלך מרדכי לבטל אותן כשפים:
אתה דרשת שלום כו'. הודיעונו כי שכר מצוה מצוה. ובשכר דרישת שלום אסתר שהעמיד עצמו במקום סכנה לבטל מעשה הכשפים שעשו לה שאר הנשים שראו שהיא יותר חביבה על הגי שומר הנשים מאשר הם. והיה קרוב שיזיקוהו הנשים בעלי הכשפות על שבא לבטל מעשיהם והוא מכל מקום לא חש כדי להציל נפש אחת. לכן זכה לדרישת גוי אחד בארץ. וזה טעמו של אותו פסוק דורש טוב לעמו וגו' כי לא בא להזכיר שבחו של מרדכי כי ידענו רב טובו מזה. אלא להגיד שבחו של מקום אשר גמלהו כצדקו כאמור [מנות הלוי]:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |