עץ יוסף על אסתר רבה/ו/ג
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
היה אמר רבי יוחנן. לא גרסינן רבי יוחנן אלא אמורא אחר הוא. דהיכי מצי ר' יוחנן לתרוצי לא תברא כיון דרבי יוחנן בר זוגיה דרבי חנינא דאמר בן מ"ח שנה הכיר אברהם את בוראו (ב"ר ל, ח):
הוא תחלתו והוא סופו. פי' כל מי שנאמר בו היה תחילתו וסופו היו שוין. שאם נאמר בצדיק היה הוא צדיק מתחלתו ועד סופו. וכשכתוב אצל רשע כנחש וקין הוא מרמז שהיה רשע מתחלתו ועד סופו:
מעתה הוא תחלתו והוא סופו. שקס"ד כיון שאביו של אברהם אבינו ובני עירו עובדי עבודה זרה היו מסתמא לא הכיר בוראו עד שבא לכלל דעת (רש"י). ומשני דהא איכא דדייק מקרא דבן שלש שנים הכיר את בוראו:
אף היא לא תברא דהא רבי לוי בשם ריש לקיש אמר בן שלש כו'. כצ"ל [יפה ענף] וכן הוא בבראשית רבה (שם). ופירוש לא תברא אינו קושיא ושבירה:
בן ג' שנים כו'. והיינו מתחלתו ועד סופו משעה שהתחיל לדבר:
והיו שנותיו קע"ה רבי חנינא ורבי יוחנן תרויהון אמרין בן מ"ח שנה הכיר אברהם את בוראו ומה אני מקיים בו היה שהיה מתוקן כו'. כצ"ל [יפה ענף] וכן הוא בבראשית רבה (שם). ופירשו שהיה מתוקן מתחלת ברייתו שנברא להדריך. שלא היתה תולדותו בדורו מקרית. אלא מתחלה כוונה החכמה האלהית להדריך העולם ושמרו לאותו הדור. דאם לא כן היה בוראו קודם לאדם הראשון אלא שתיקן הדורות שלפניו ושלאחריו כדאיתא בבראשית רבה פרשה י"ד:
מתוקן למיתה. ולא דאלמלא שחטא היה חי, אלא מתחלת הבריאה היתה המיתה מתוקנת, כדאמר בשיר השירים פרק ב'. ומה שנגזרה בחטא אדם עלילה היתה. ופירוש הכתוב כך הוא הן האדם שהיה מתוקן למיתה הרי הוא כאחד ממנו:
והנחש היה. רצונו לומר דכתיב והנחש היה ערום, ולא קאמר ויהי הנחש ערום, אלא להורות שהיה מתוקן לפורענות, שהקב"ה ידע מתחלה שהנחש עתיד לקלקל וליענש ועל דעת כן בראו, ולא שמתחלה היה חושב הקב"ה שיתמיד בשלותו וכשנתחדש החטא נתחדש פורענותו בדעת עליון:
קין היה. רצונו לומר מדכתיב וקין היה עובד, ולא היה צריך לומר היה, דויהי דכתיב בהבל סגי אתרווייהו:
מתוקן לגלות. שידע ה' שישפוך דם, ועם כל זה בראו לפי שהקב"ה לא יבטל היכולת מהבחיריי עד שיחטא ויענש, שלא יראה שהקב"ה רצה בהזיקן מתחלה [יפה תואר]:
איש היה בארץ עוץ. והיה לו לכתוב ויהי איש בארץ עוץ [או] ויהי האיש:
מתוקן ליסורין. כי ה' חפץ דכאו להראות לכל העולם כי ה' צדיק יבחן, או כדי שיפתח פיו בחכמה בדרושיו עם חביריו, והמתין עד בא השטן כאילו מפני ערעורו עשה:
מתוקן להכיר בוראו. צריך לומר מתוקן לנס [יפה ענף] וכן הוא בבראשית רבה (פרשה ל, ד). ורצונו לומר שמתחלת ברייתו היה עומד לכך. ולא שהצלתו בחירת הרע במיעוטו להשאיר לעולם שארית. אלא שהיה הגון לעשות לו נס:
משה היה. ורצונו לומר ולא כתיב ויהי משה רועה:
מתוקן לגאולה. ובבראשית רבה (פרשה ל, ח) גרס מתוקן לגואל. ופירוש היפה תואר שהיה מתוקן לגואל לישראל ולא לעצמו שלא היה בגלות. אבל במרדכי נקט מתוקן לגאולה שישראל נגאלו על ידו וגאולה היתה לו גם כן:
מרדכי היה. דכתיב איש יהודי היה ולא קאמר ויהי איש יהודי:
ראה עולם חדש. והיה מורה שנהיה הויה מחודשת (יפה ענף) וראה עולם חדש שנהפך ממה שראה בתחלה:
אבנים שחקו מים. פירושו המים שחקו והמחו את אבנים:
איצטרובולין. מושב הרחים הקבוע בקרקע (ערוך):
ויהיו בני נח היוצאים מן התיבה. וזהו דבר תימא שיהיו בני נח שלשה היוצאים מהתיבה ושוב נפצה מהם כל הארץ ונח ראה שבעים דור יוצאים מחלציו כדאיתא בתנחומא (פרשת נח סימן ה) עם היות אתמול העולם תהו ובהו. וזה ודאי עולם חדש (יפה ענף):
ועכשיו ויוסף הוא השליט. ואף על גב דלא היה שנוי בכלל העולם אלא בנח. מכל מקום קרי ליה ביוסף גם כן עולם חדש וכן בכל הני דקחשיב הכא משום כי כשהאדם בהצלחה יראה לו שכל העולם בהצלחה על דרך ויזרח לו השמש. ובהפך עולם חשך בעדו באה שמשה (יפה ענף):
ועכשיו ויוסף ה' כל אשר לאיוב למשנה. אף על גב דהאי לתוספת בניו ונכסיו מיירי ילפינן מיניה לענין בריאותו וכחו דמכל שכן שחדש כנשר נעוריו:
מלפני המלך בלבוש מלכות אלא שראה עולם חדש. כצ"ל [אות אמת]:
מה מור ראש כו'. מדרכם ז"ל לדרוש השמות תמיד מעין ענין בעליו לטוב ולמוטב משום אשר שם שמות בארץ דדרשינן בפרק קמא דברכות (ז, א) אל תקרי שמות אלא שמות:
ראש לכל הצדיקים. ולכן נקרא ראש לבשמים כדיליף בפרק קמא דמגילה (י, ב) מדכתיב בשמים ראש מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |