עץ יוסף על אסתר רבה/א/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


אסתר רבה


מפרשי המדרש

יפה ענף
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על אסתר רבה TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רנ"ב אפרכיות הן בעולם. הכי גמיר לה. כלומר וכיון דכורש מלך בכולן כדמסיק שהיה מלך בכיפה א"כ למה לא הזכיר באחשורוש שמלך אחריו במלכות מדי רק קכ"ז:

ודוד שליט בכולם. איידי דבעי למימר דכורש מלך בכולן מייתי נמי דדוד ושלמה ואחאב ונ"נ שמלכו בכולן:

ויצא שם דוד כו'. ולא היה כמותו בעולם שיעכב על ידו במלחמה. כדכתיב בסיפא דקרא וה' נתן פחדו על כל הגוים:

אחאב שלט בכולם. שלא עמד איש נגדו. כי מלך ארם שנלחם עמו נפל בידו כמה פעמים עד בלתי השאיר לו כל. ומלך יהודה היה סר אל משמעתו כמו שאמר כמוני כמוך וגו':

ויפקוד את נערי שרי המדינות. וכיון דמדינה היינו אפרכייא כדלקמן ומשמע דנערי שרי המדינות משמע במספר המדינות כי מכל מדינה היה אחד בידו לערבון א"כ היו לו ודאי רל"ב אפרכיות משועבדות לו:

והשאר היכן הם. שהרי חסרים עשרים שהרי רנ"ב מדינות יש:

כלו ברעב. פירוש עשרים אפרכיות חרבו ברעב. ורבנן אמרי בן הדד לקח מידו כ' אפרכיות:

בן הדד בא ולקחן. אע"ג דאחאב מלך בכיפה כדלעיל צריך לומר דגמרא גמיר לה דביני ביני נלחם בו בן הדד ולקח מידו איפרכיות אלו אעפ"י שלא נזכרה מלחמה זו בכתובים. ויש סעד לזה ממ"ש ששלח לו כספך וזהבך לי הוא והודה לו אחאב שהיה כפוף לו אז (יפה ענף):

ול"ב מלכים אתו. ומשמע ליה לכאורה ל"ב מלכים מל"ב איפרכיות. ופריך אנן בעיין כ' שאין חסרים רק כ' ואת אמר ל"ב:

אלא יש אפרכיא כו'. פירוש ומשני דאע"ג דלא לקח בן הדד מאחאב אלא כ' אפרכיות היו בידו ל"ב מלכים לערבון שיש אפרכיא שהיא קשה והיה נוטל ממנה ב'. וא"ת א"כ מאי ראיה מרל"ב נערי שרי המדינות דכתיב באחאב שמא היה תופס ב' ב' מכמה אפרכיות שהיו קשות ולא היו אפרכיות רל"ב. י"ל דשאני התם דכתיב שרי המדינות דמשמע דכל אחד ממדינה אחת דכיון דלא פירש מכמה מדינות מסתמא מספרם כמספר הנערים דאל"כ הוה ליה לפרש אבל הכא דלא מזכיר מדינות אפשר שהיו מקצתן ב' ממדינה אחת:

בני אשפתו ר' ברכיה ורבנן. ר' ברכיה אומר בני אוכפיה ובני אמוריי בני אוכפייה שהיו מרוצצין בארכוף ובני אמוריי שהיו תמורות של אבותיהן. ורבנן אמרי בני אדם שאוכלין הרבה ומוציאין אשפות כצ"ל. ועיין באיכה רבתי פרשה ג' סי' י"א. ומייתי לה הכא ומפרש בני אוכפיה שהיו מרוצצים וכו' מסכים למ"ש שנערי שרי המדינות היו ערבין על אבותיהן:

מרוצצין. עניינו כמו אוכף. ורצה לומר משועבדים ורצוצים בעול שעליהם כמו אוכף לחמור. ולכן נקראו בני אשפתו שהם נבזים ושפלים כאשפה. וכן אותם שהם תמורת אבותיהם נכנעים ונבזים בעיניהם. ולהכי מיקרו נמי בני אשפתו:

שהיו מעורבותיהן. לשון ערבות וערבון:

א"ל הקב"ה אתה חלקת. פירוש א"ל לכורש. ולכן אחר ששלט בכל העולם נחלקה מלכותו. וכשמלך אחריו אחשורוש לא הוה ליה רק קכ"ו מדינות דהיינו חצי הרנ"ב ואחת יתירה (יפה ענף):

שאמרת הוא האלהים אשר בירושלים. ולא הוה ליה למימר אלא אלהי השמים והארץ. הרי שלא יחד אלוהותו אלא בירושלים לחוד ובאמת הקב"ה שליט בכל העולם:

רומיה אמין שתין. והוא חצי גובה האולם שבנה שלמה שהיה גבהו ק"ך אמה:

ויימר קכ"ו. שהוא חציין של רנ"ב מדינות שהם בכל העולם:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף