עץ יוסף על איכה רבה/פתיחתא/ל

עץ יוסף על איכה רבה פתיחתא ל

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פתח לא האמינו. שלא היה אפשר לכובשה:

מהו למחרתם. דלמחרותו מבע"ל. ולהכי משני ב' לילות ויום א' דהשתא פי' מערב יום זה ועד ערב יום שני וכל אותו הערב עד הבוקר שהוא המחרת. ומ"ס למחרתם מחרת שני הנשפים שעברו ומלת עד עומדת במקום שנים כאילו אמר ועד למחרתם וכדפי' הרד"ק:

כמה דתנינן וכו'. הביא משנה זו לפרש מהו בזיקים וברקים. והיפ"ע כתב שהיתה הג"ה מבחוץ והכניסוה מבפנים:

על הזיקים ועל הזועות ועל הברקים. וזיקים היינו כוכבא דשביט כדמפרש בגמ'. ופרש"י כוכב היורה כחץ ברקיע ממקום למקום וארוך כשבט ונראה כמו שפותח הרקיע:

כי אתה תאיר נרי. כי בך ארוץ גדוד משמע דבמלחמה מיירי:

אני רודף אותם ואתה עושה. בהם הרג:

שנא' וירדפם אסא וגו' כי נשברו לפני ה' ולפני מחנהו. ומחנהו היינו פמליא של מעלה שע"י נגף ה' בכושים:

ומעת החלו ברנה ותהלה. נתן ה' מארבים על בני עמון ומואב והר שעיר הבאים ליהודה וינגפו:

כמה נשתייר מהם. אמר זה להגדיל הנס שמהעם הרב לא נשאר כי אם מעט. דהיינו לכל מר כדאית ליה [מהרש"א]:

שנא' ונער יכתבם. ריש דקרא ושאר עץ וערו מספר יהיו. ובמלך אשר מיירי קרא:

שכן דרכו של נער להיות כותב יו"ד. שהנער יכול להטיל טפה של דיו והיינו יו"ד [רש"י] ולא רצה לפרש ששה שכן דרכו של תינוק להיות כותב ו' משום דכתיב מספר יהיו. ולשון מספר מורה על עשרה. שעשרה הם ראש המספרים כולם מהעשרות למאות ולאלפים ולרבבות [כ"י]:

שורט שריטה. כמין וא"ו לפי שהוא"ו יותר קל לכתוב שהנער קטן אינו יודע לצמצם יו"ד שלא תתפשט ידו [כ"י]:

שנא' שנים. שלשה גרגרים בראש אמור. מפרש והיה כאסוף קציר קמה. שיהיה ישראל כמו שאסף קציר קמה וזרועו שבלים יקצור דהיינו סנחריב שאמר כל הארץ אני אספתי ולבסוף נשאר בו עוללות כנוקף זית וכו' כשנגף המלאך מחנהו:

שנים שלשה גרגרים. הרי ממשה. והא דלא ערבם הכתוב ולכתוב חמשה. משום שהשנים הם נבוכדנצר ונבוזראדן שלא היה להם מלכות אז. והשלשה הה להם מלכות הוא סנחריב ושני בניו [כ"י]:

ד' ה' בסעיפיה פוריה. וה"ק ונשאר בו עוללות כנוקף זית שאין נשארים בו אלא דבר מועט ב' או ג' גרגרים בראש אמיר. כן לא ישתייר במחנהו אלא דבר מועט וכמה ד' וה' בסעיפיה פוריה ד' וה' והיינו ט' [רש"י]:

רבי תנחום כו' הה"ד שנים כו'. וכתב המרש"א הא דלא נקט י"ד בכלל אפשר לאשמועינן דאף אלו י"ד שנשתיירו מפוזרים היו ולא נשתיירו במקום אחד:

שנ"נ היח אחד מהם. בסנהדרין למד מדכתיב וריויה די רביעאה דמי לבר אלהין. ואי לא דחזייה מנא הוה ידע:

אלא כיון שאמר לו הקב"ה כו'. בא לתרץ איך שם פניו להלחם בירושלים ולא זכר מה שראה בסנחריב. עז"א שא"ל הקב"ה כו' כלו' שמלאו לבו על פי מ"ש לו הקב"ה ע"י הבת קול עלה והחרב בית המקדש כדלעיל בפתיח' כ"ג ואעפ"כ לא רצה לבא בעצמו אלא ישב ברבלה ושלח את נבוזראדן:

לא בעי אלא מצמצמא. אינו רוצה הקב"ה אלא לכבוש ולהכרית אותי כמו שעשה לזקני סנחריב פירוש אותו שהקדימני קרי ליה זקני:

בדפניא של אנטוכיא. דופני הוא תרגום של עיר רבלה הכתוב בתורה משפם הרבלה (א"א):

ג' שגים ומחצה כו'. ולא היה יכול לכובשה. אפשר מטעם שהיתה השכינה יושבת על הר הזיתים ג' שנים ומחצה סבורה שמא יעשו תשובה. כדאיתא בפתיחתא כ"ה לכן לא נתן לו הקב"ה בזמן הזה להחריב. אבל אחר שנסתלקה משם השכינה מחמת שראה הקב"ה שבוודאי לא יעשו תשובה נתן לו כח להחריב ונתן בלבו למדוד את החומה:

על אותה שעה הוא אומר. שאחר שבשלש שנים ומחצה לא היה יכול לכבשה בכל חילו לא האמינו כי יבא צר ואויב בשערי ירושלים כי מי ס"ד שתשקע החומה. אבל בימי סנחריב האמינו. מקונן עליהם איכה ישבה בדד. ר"ל שתלה הקינה בישיבת העיר בדד משום שהיה כיבוש העיר נמנע מצד חזקה לולי שמה' היתה סיבה כמ"ש בריש הסי':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף