עץ יוסף על איכה רבה/פתיחתא/י

עץ יוסף על איכה רבה פתיחתא י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פתח ולא אותי קראת יעקב. כדמסיים ראו מה גרמו לי עונותיכם וכו':

שמע לה כו'. פי' פירושו של פסוק זה היה לומד ושמע מזה דלקמן (מ"כ):

ואין ערוער אלא בתחום מואב. וישראל לקחוהו מסיחון [עיין ברד"ק על פסוק זה] והוא נלחם במלך מואב ולקחו מידו. וכמו שאחז"ל עמון ומואב טהרו בסיחון:

והיו להם יום א' והיו כולם עובדים באותו היום. פי' והיה להם יום א' שהיו מחזירין על כולן באותו היום ועובדין אותן. כ"ה בהדיא באסת"ר ריש פ"ג:

וכולן עשו ישראל. הגמוניא פי' לשון הגמון ושררה. אבל הערוך והא"א גורסין המוניא וכ"ה במדרש אסתר. ופי' בלשון יון הסכמת וקיבוץ של רבים. ור"ל שנעשו אגודה ואסיפה אחת לעבדן כאחד בכל יום. לכך הזכיר מפלת ערוער שהיה בישראל אצל מפלת דמשק [רש"י ורד"ק]. ואפילו בשותפות דאל"כ בתר ויעזבו את ה' מה צ"ל עוד ולא עבדוהו. אלא דה"ק לא די שעזבו את ה' ללכת אחרי אלהים אחרים אלא דלא עבדו את ה' כלל. דהוה אפשר שאף שעבדו אלהים אחרים יעבדו את ה' ג"כ ע"ד את ה' היו יראים ואת אלהיהם היו עובדים:

לא תהיה כהנת כפונדקית. משל הוא בסוף יבמות. דתנן התם הפורדקית נכרית נאמנת לעדות אשה לומר שמת בעלה. ואשה מישראל אינה נאמנת וקא מתמה תלמודא ולא תהיה כהנת כלו' אשה כשרה כפונדקית. וכאן הנמשל מבואר:

כגרזימי. היינו תורמוס ובפרק אין צדין אמר הקב"ה אפי' כתורמוס הזה ששולקין אותו שבעה פעמים ואוכלין אותו בקינוח סעודה לא עשאוני בני. ופרש"י שהוא מין קטניות מר מאוד עד ששולקין אותו שבע פעמים ונעשה מתוק וטוב עד שנאכל בקינוח סעודה וע"ש עוד:

משל לעבדו של מלך כו'. הכוונה בזה מה נואלו העכו"ם וכסיליהם ושכחו אל מושיעם. כי זה כמזמין לגיון המלך שכל חשיבותם אינה אלא מצד מלכם מכש"כ שיש לו לכבד את המלך ולזמנו כמותם לפחות. וכשכבד את לגיונו ולא את מלכם סכלות גמורה היא. כן מאחר שאין כח בכל שרי מעלה רק מאת ה' האיך יעבדום ויניחו כבוד ה' לגמרי:

אלא ולא אותי קראת יעקב. כלל ולא השויתה אותי אפי' להם:

טרון. כלו' נושא ונותן כד"א שקל וטרי. ופי' עומד כל היום בשוק ונושא ונותן בעסקיו ואינו יגע. ולהתפלל לפני הקב"ה הוא יגע וכדמפרש ואזיל:

אתי וצלי. בא והתפלל ואומר לו אין אני יכול שיגע אני:

אצל הבעל מה כתיב כו'. כלו' יגעת בי ישראל מלקרא לי אפי' קריאה כל דהו. אבל אצל הבעל לא יגעת שהיו קוראים לו מהבקר עד הצהרים ובקול גדול:

שני תמידים דהוו עולות דכתיב עולת תמיד ולא הובאו. וכתב הרד"ק שזה היה בימי אחז שביטל עבודה מבית המקדש כמ"ש עליו ויסגור את דלתות בית ה' וגו':

אלו ק"ק. דמשום דקדישי טפי כתיב בהו לשון כבוד:

זה קומץ המנחה שלא היה עולה לגביה אלא הקומץ. ולה"ק לא העבדתיך שאין כאן עבודה רבה אלא קומץ בעלמא. כן לא הוגעתיך בלבונה דליתיה אלא קומץ:

לא קנית לי בכסף קנה. פי' לקטורת לא הוצרכת לקנותה בכסף לפי שהיתה מצויה הרבה עד שעזים וצביים אכלו מהם:

אלו אמורי קדשים קלים. ולהכי לא קאמר אלא חלב זבחיך דהיינו אמוריהם לבד. ולכן אמר לא הרויתני שאין בזה כדי לשבעה:

מה גרמו לי עונותיכם כו'. והוא יגיעה רבה לפני המקום ב"ה כביכול. ולכן אמר הוגעתני (מ"כ):

ולהגלות את בני. היינו הצדיקים שהם בנים אהובים שגלו בעון החוטאים שבהם כתיב הוגעתני בעונותיך:

ולישב לי לבדי איכה ישבה בדד. כלו' שפי' איכה ישבה בדד העיר. היינו בדד משכינת ה' שהיתה שם. ונמצא א"כ שגם שכינת ה' בצאתה משם יושבת בדד. וזו עיקר הקינה בכתוב. אלא שמפני הכבוד תלה הקינה בעיר ולא בשכינה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף