עץ יוסף על איכה רבה/פתיחתא/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


איכה רבה


מפרשי המדרש

מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על איכה רבה TriangleArrow-Left.png פתיחתא TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלא החזיקו בשכר סופרים ומשנים. דכיון דאינהו נטורי קרתא כדבסמוך. בהעדרם אבדה הארץ. סופרים מלמדי מקרא. ומשנים מלמדי משנה:

ויאמר ה' על עזבם את תורה. שלא החזיקו לומדי תורה בלחם ומים ומזון. שאין עזיבה אלא חסרון פרנסה כדכתיב ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם כדאי' ברבה פ' ויצא [יפ"מ]:

דיפקון ויתקנון כו'. פי' שיצאו ויתקנו עיירות של א"י. לראות מה המה צריכים לתקן בדברי תורה ומצות. והיו נכנסות לעיירות ואמרו לבני העיר הביאו אלינו שומרי העיר. והיו מביאים להם ראש הממונה על שמירת העיר. וסנטרא הוא שומר שדות העיר. ור' אמי ור' אסי א"ל וכי אלו הם שומרי העיר. אין אלו אלא מחריבי העיר. שהם משתקעים בהבלי העולם ובבניינו. וא"ל בני העיר אלא ומי הם שומרי העיר. והשיבו להם אלו סופרים ומשנים:

שהם הוגן כו'. ובהבל פיהם העולם מתקיים כדאי' בפ' כל כתבי:

אם ה' לא יבנה בית וגו'. אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר. והיינו דאיץ חפץ בשמירת סנטורי קרתא אלא בשמירת ה' בזכות התורה:

על מאסה של תורה. דהוא ג"כ לשון עזיבה שמאסו את התורה כבנים עזובים. והיינו שלא ברכו בתורה תחילה כדאי' בנדרים. ובזה הראו שאין להם הנאה של כולם מדברי תורה. שאילו היה להם הנאה היה להם לברך ברכת התורה [יפ"מ]:

אלא על עזבם את תורה. ואע"ג דכתיב נמי ולא שמעו בקולי. ה"ק משום עזבם את תורתי לא שמעו בקולי. דאילו לא עזבו התורה היתה מביאתם למוטב. והא דקאמר שוויתר על עכו"ם וג"ע ושפיכות דמים לאו דווקא אלא ה"ק שאם יחטא מעט באלה ויעסוק בתורה יחזור בו ויעשה תשובה [יפ"מ]:

כתיב ואותי עזבו ואת תורתי לא שמרו. ור"ל ל"ל לומר ואת תורה לא שמרו הלא בכלל ואותי עזבו הוא:

הלואי אותי עזבו. ר"ל הלואי כשאותי עזבו היו אז תורתי שמרו. ופי' שמירה היינו לימוד. כדאי' בת"כ ושמרתם זו משנה [יפ"מ]:

השאור שבה. כן הוא בירו' פ"ק דחגיגה. והמת"כ גרס המאור שבה על שהא מאירה עיני האדם. להטותו מדרך רעה לטובה. וביפה ענף מקיים הנוס' שלפנינו ופי' ששאור רמז ליצה"ר ע"ד שאור שבעיסה מעכב. והיינו מה שילמדו בבחינת יצה"ר. והוא מה שאמר ר' הונא שמתוך שלא לשמה בא לשמה. ור"ל אפי' הלימוד שהוא שלא לשמה היה מחזירן למוטב:

אע"פ שלא לשמה ר"ל בבחינת הצה"ר. כגון להשגת כבוד או ממון. אבל הלומד לקנטר מוטב לו שנהפך לו שליתו על פניו [יפ"מ]:

מעלבונה של תורה. שעולבים אותה ואין מחשיבין אותה לעסוק בה תדיר [רש"י]:

אין צבא כו'. פי' שתנתן על ישראל לשלוט בהם:

בפשעה של תורה. דהיינו ביטול תורה וביטול סופרים ומשנים שעי"ז גלינו מארצנו ביד אויבינו:

התמיד אלו ישראל. שנקראו תמיד ע"ש שהם מחוייבים ללמוד התורה תמיד:

זנה ישראל טוב. וסיפא דקרא אויב יררפו:

ואין טוב אלא תורה. דאי טוב כפשוטא. מה טעם זה לאויב ירדפו:

כי לקח טוב נתתי לכם. וגו' תורתי אל תעזובו:

פלוסופים. חכמים בל"י. ומה שמשבחם כדי שנדע שדבריהם אמת (יפה ענף):

אמרו להם. לבלעם ואבנימוס בדרך שאלה אם יכולים להזדווג כלו' להרע לישראל. ובב"ר גרס אצלו א"ל כו'. ולפ"ז לבלעם לחודיה או לאבנימוס לחודיה שאלו:

אם התינוקות מצפצפים. שהעולם מתקיים בהבל פיהם אף שאין בהם תבונה והשכל רק כצפצוף עופות. ודייק לה בלשון הקול קול יעקב שמשמע קול בעלמא (יפ"ת) וכך צ"ל ואם מצאתם שם תינוקות מצפצפים בקולם אין אתם יכולים להזדווג להם (א"א):

כל זמן שקולו של יעקב מצפצף בב"כ. כצ"ל (א"א):

אין הידים ידי עשו כו'. ר"ל שדריש ו' של והידים לשון או. כוא"ו ומכה אביו ואמו. וירצה הקול קול יעקב או הידים ידי עשו ומינה כשהקול קול יעקב בדברי תורה אין הידים ידי עשו (יפ"ת). ובמשנת דר"א כתב דיצחק תמה ע"ז שהקול קול יעקב והידים ידי עשו בתמיה. דזה א"א דכל זמן שהקול קול יעקב בוודאי אין הידים ידי עשו שולטות:

וכי יש קש אוכל אש. דמשמעות הכתוב לעולם הנזכר ראשונה פועל. כמו בן יכבד אב. ועבד אדוניו. בן מנבל אב (יפה ענף):

אלא קש זה ביתו של עשו כו' מפני מה כי מאסו כו'. שיתהפכו סדרי בראשית. שהקש שהוא עשו יאכל את האש זה יעקב הפך המנהג. וחשש שהא הקש הדק ירפה הלהבה. והטעם כי מאסו את תורת ה'. שהלא כה דבר ה' כאש. ובהיות ישראל עוסקים בתורה שהוא אש. יהיו גם הם אש ולהבה. ובבטלה ממנה תבוטל סגלה זו [כלי פז]:

אלו האבות. שלא תעמוד להם זכותם וזכות השבטים. דמיאוס ד"ת חמיר כולי האי דאין זכות אבות ושבטים עומדת בפניו (יפה ענף):

שהם פרחיהם של ישראל. כלו' שע"י זכותם מפריחים ופרים ורבים שלא יהיה כליון בשבט. כדאמ' בפ' י"נ גמירי דלא כליא שבטא (יפה ענף):

שבע"פ. שניתנה במאמר הפה לבד. שבע"פ כיון שהשליכו ד"ת לארץ חטאו וכיון שחטאו גלו וכיון שגלו התחיל ירמיה מקונן עליהם איכה. כצ"ל [א"א ויפ"ע] וביאורו עיין לעיל סוף ה' א':

כה אמר ה' צבאות קראו למקוננות כו'. ר"י ור"ש ב"ל ורבנן אאיכה ישבה בדד קיימי. ומה שמציין בתחילה פסוק כה אמר ה' צבאות התבוננו. משום דבעי לאתויי פלוגתא דר"י ור"ש בן לקיש ורבנן. ובכלל דברי ר"ש ב"ל פירושו דההוא קרא (יפה ענף):

אוי לזה. פירוש לאותו הבן:

אנא הוא דתרבותי בישא. פי' אני הוא שהחוב תלוי בי שלא יכלו לעמוד במידותי. וכעסתי עליהם שלא כדין. יאמר בדרך משל כאילו מוציא כביכול דברים אשר לא כן במר נפשו:

אוי להם כי נדדו ממני. ר"ל ממני ממקור הברכה והשפע:

אוי לי על שברי. רוצה לומר שרבי יוחנן מפרש הא דתלו הקינה בעיר שהכוונה כמצטער על השכינה. עד"ש אוי לי על שברי על גלות יהודה ובנימין שזה כמו שהגלה ב' בניו זה אחר זה. ולכן אמר איכה ישבה בדד העיר. שהצער מה שגלו שניהם עד שישבה מבלי שארית (יפה ענף):

ופרפר ומת. לפי שאין דרך הקינה אלא על מת נקט רשב"ל משלו במת. דבגלות מיתה והריגה נמי איכא. כאומר אנו נצח. אשר למות למות ואשר לחרב כו':

כביכול. לפי שדבר קשה הוא לומר שהקב"ה אמר שאין בו כח לקונן עליהם אמר כביכול. ועיין ברש"י יומא דף ג' ע"ב:

אמר הקב"ה מעתה אין בי כח לקונן כו'. ר"ל שרשב"ל מפרש הא דתלי הקינה בעיר. הוא להורות על כפל וריבוי הצער. שאף הפליטה הנשארת מגלות ראשון אבדה ונשארה בדד וירבה הצער מצד הגלות הראשון והשני שנוסף יגון על יגונו (יפה ענף).

דידי ודידהון כו'. כלו' עלי ועליהם יש להרים קול נהי. ובנ"א גרס עלי ועליהון (א"א). וכל זה מד"מ על הצטערו בעמל ישראל [ע"ד עמו אנכי בצרה. בכל צרתם לו צר. ותקצר נפשו בעמל ישראל] וכענין אין בי כח לקונן שהוא דבור המשל (יפה ענף):

למלך שהיה לו י"ב בנים. שהי"ב שבטים המשיל לי"ב בנים. וס"ל שגלו בששה פעמים בכל פעם גלו ב' שבטים. ועיין ביפ"ע:

וכיון שמתו כולם התחיל כו'. רבנן מפרשים ג"כ על ריבוי הצער. אבל בבחינה אחרת. כי במות אלו מתנחם בנשארים. ובמות הנשארים נחשב לו כאילו מתו כולם יחד. ולזה אמר איכה ישבה בדד. כלו' שנשאר יושב בדד ערירי. ונראה דחסר הנמשל מן הלשון. וכן צ"ל כך כשגלו שני שבטים היה הקב"ה מתנחם בעשרה כו' עד כיון שגלו כלם התחיל מקונן עליהם איכה ישבה בדד (יפה ענף):

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף