עץ יוסף על איכה רבה/ב/יז

עץ יוסף על איכה רבה ב יז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כמה נביאים כו' כמה ביזות כו' כמה קישוטין כו'. לאיזה אומה דמיתי אתכם כו'. כוונתם בכתוב הוא כי אמרה רוח הקודש מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו. עכ"ז ולא שוה לי [לחם דמעה]:

כמה נביאים העדתי. שפי' מה אעידך מה יש בידי להעיד בך ומה אדמה לך. מה אוכל להגדיל אותך עוד כדלקמן. כי כבר עשיתי כל האפשר ולא הועלתי:

נביא אחד בבקר כו'. ולא יקשה מה שלא נכתבה נבואתן. כי לא היה חידוש כי מה שהיה מתנבא זה היה מתנבא זה:

נביא כל חוזה נביאו כתיב. כצ"ל (יפ"ע) וכ"ה בילקוט מלכים. וכן גריס הערוך. והרי כאן שנים נביא וחוזה. ומשמע ליה דהיינו בכל יום מדכתיב באידך קרא השכם ושלוח. ולר"נ משמע לי' מדכתיב שם עבדי הנביאים וגו' משמע ב' בבקר וב' בערב:

כמה ביזות נתתי לכם. ר"ל ולא השיבותם לי כגמול כמ"ש בראש הסי':

צווחין לכיזתא כו'. קורין לביזא עדיתא. וכן תרגם אונקלוס. אך קשה מה צורך ללשון ערביא הלא קרא כתיב בבקר יאכל עד. וכן אז חולק עד:

ויעודין. על שם ונועדתי לך שמה קרי למשכני ה' ויעודין:

ובית עולמים שנים. שני בתי מקדשים:

קישוטין. דריש אעידך מלשון הורד עדיך:

אחד מקשטו. וא' מלבישו עטרה. והקישוט הוא פורפריא. פי' בגד מלכות. או הקישוט הות שנתן להם כלי זיין שהשם הגדול חקוק עליו:

זוני. ובחזית מסיים מהו זוני רבי הונא דציפורי אמר זונם. המד"א מוסר מלכים פתח כו' ופי' בערוך זונם בלשון יון ורומי חגורות:

לאיזה אומה דמיתי אתכם. פי' לאיזה אומה עשיתי נסים כמו שעשיתי לכם עד שתהיו דומים זה לזה (מת"כ):

וקרבתי כו' ונתתי כו'. חשיב להו תרתי. וכן באגדת פסחים בהא דתניא כמה מעלות טובות חשיב להו בתרתי. משום דהוה אפשר בקריבה לפני הר סיני מבלי נתינת התורה כמ"ש המפרשים:

ונתתי להם את התורה. ואע"פ שרצה ליתנה להם רק שהם לא רצו לקבלה מכיון דלא כפה עליהם ההר כגיגית כמו שעשה לישראל. הוה כאילו לא רצה הוא ליתנה להם. ומה שהחזירה עליהם. כדי שלא יהיה להם פתחון פה:

שיראה ומשלמת לי. דרש מלת ירושלים כאילו היא מלה מורכבת משתי תיבות. וכוונת המדרש הוא שהיתה רוח הקודש מתרעמת על ירושלים כי לא היתה משלמת עמו יתברך אלא בבא עליה צרה וצוקה אז היא משלמת לו וחוזרת בתשובה להיות בשלום עמו יתברך ותשובה זו אינו שוה לו יתברך כלים כי היערוך שוע לא בצר. וזהו שאמר שיראה כלומר אחרי שיראה מהאויב ושונא אז משלמת לי ולא קודם (לחם דמעה):

לכשאשוה לך. הכוונה שזה ידוע שכל הקטטות מהם עלינו הם מסבת חלוף האמונה והדת. ולפיכך אמר לכשאשוה לך (האל"ף בפת"ח) כלומר לכשאשוה לך כל העולם שכולם יהיו באמונה אחת עמך. אנחמך כי אז יהיה הנחמה שלימה שאין אחריה דאגת מלחמה ושנאתם עלינו. והוא שסיים המדרש לכשיגיע היום ונשגב ה' לבדו ביום ההוא. וזהו בזמן משיחנו (הר"ן בי"ב דרשות). עוד יש לפרש לכשאשוה האל"ף בסגו"ל ומפרש לכשאשוה לשון שויון וחשיבות הערך. שיהיה ה' יקר וחשוב בעיניך כראוי דהיינו ונשגב ה' לבדו. משא"כ עכשיו שיש שאינו מכיר בו וטועה אחרי ההבל של עבודת אלילים (הרשב"א בספר הטענות):

המצויינים. מסומנים וניכרים:

וכתגלחת. שנאסרו בהקפת הראש ובהשחתת הזקן:

מי שהוא עתיד לרפאות שברו של ים. היינו לרפאות את מימיו המלוחים ולמתקן הוא ירפא לך מכתך. והיינו הבהמ"ק. כדכתיב (יחזקאל מ"ז) והנה מים יוצאים מתחת מפתן הבית וגו' ובאו הימה וגו' ונרפאו המים וממילא יהיה אז רפואה לך בבנין בהמ"ק [פסיקתא רבתי פ' ל"ג] ועיין בענף:

הוא ירפא לך. ופי' מי ירפא לך. ים ירפא לך [שמי בהיפך ים] וכדרך שאמרו בש"ר פ"ה שמי שירפא את הים הוא ירפא לך:

מי שאמרתם לו שירה על הים. זה מכוון למה דאיתא בש"ר פ"א ראה שהן עתידין להמרות על ים סוף דכתיב וימרו על ים בים סוף. וידע אלהים. ידע שהן עתידין לומר זה אלי וכו'. וזהו שאמר כאן הכתוב לפי דרש המדרש. כי גדול כים שברך. שבים כתיב וימרו כו' וכאן כתיב צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי. וכן כתיב נחנו פשענו ומרינו. מי ירפא לך. מי שאמרתם לו כו' ירפא לך שלא תתיאש מן הרפואה והגאולה כי יש תקוה לך כמו אז שאע"פ שהמרתם כנגדו מ"מ ריפא לכם בזכות זה אלי:

ירפא לך נביאיך. כוונת ריב"ל ז"ל לקשר הפסוק הזה עם פסוק חזו לך וגו'. והכוונה כי מהראוי שמישרי הדור לעבודתו יתברך יהיו הנביאים לא שיהיו הם המדיחים. וזהו שאמר מי ירפא לך נביאיך כלו' מי היה ראוי שירפא לך נביאיך. ואדרבה הם חזו לך שוא ותפל וגו' ולא גלו על עונך לרפא אותך ויחזו לך משאות שוא ומדוחים ובסבתם הלכת מדחי אל דחי גולה ממקום למקום (לחם דמעה). ובאות אמת הגיה מי ירפא לך אם נביאיך חזו לך שוא ותפל. ורבנן אמרי מי ירפא לך נביאיך הרי ישעיה בא וינחמך נחמו נחמו עמי וגו' עכ"ל. וכתב היפ"ע ובאיזה נוסחא מצאו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף