עץ יוסף על איכה רבה/ב/ו

עץ יוסף על איכה רבה ב ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עשר קרנות הם. בכל אחד מאלו כתיב קרן כדמפרש ואזיל:

כרם היה לידידי. וכמו שכתב התרגום אמר נביא אשבחיה כען ישראל דמתיל לכרמא זרעיה דאברהם רחמי כו' וכמו שדרשו לעיל על מה לידידי בביתי שאברהם נקרא להקב"ה ידידי:

קרנים מידו לו וגו'. ושם חביון עוזו ופרושו קרנים הם הלוחות שנתן למשה שהיו שנים והיו מזהירות בנראה ובנסתר שקרנים לשון מאור [רש"י שם]. ושם חביון עוזו ושם במחנה ישראל הלך חביון עוזו היא התורה שהיא נקראת עוז כדכתיב ה' עוז לעמו יתן. שהיתה חבויה וגנוזה מאז במרום. או פי' על שהיא היתה במדבר חבויה. וגנוזה בארון. ועיין ברד"ק שם:

קרנים מידו לו. ובשוח"ט מזמור ע"ה. ובאגדת שמואל פ"ד ובילקוט גרסו וקרנים. ועיין במנחת שי:

קרנו תרום בככוד. זה נאמר על אברהם שניטלה הכהונה ממלכי צדק וניתנה לו:

בנים להימן כו'. והימן לוי היה וקרא שם מיירי ביחוס הלוים:

רמה קרני בה'. ובפ"ק דמגילה ילפינן ליה מזה הפסוק דחנה נביאה היתה:

ומקרני רמים עניתני. לפי שמדד דוד קרני הראם ונדר לבנות היכל לה' בגבהו אם יצילהו ה' מן הראם כדאי' בשוח"ט מזמור ק"ב ע"ש:

וניתנו לעכו"ם. קשה איך שייך לומר שניתן להם קרנות נבואה כהונה לויה כו' וי"ל שהכוונה תיקון הקרנות ע"י עכו"ם שהם מחזירים את ישראל לתשובה על ידי הצרות [על דרך מעמיד עליהם כו'] שיתעוררו ע"י העכו"ם לתשובה ויוחזרו להם כל אותן קרנות [של"ה במס' שבועות]:

כיון שגרמו עונות. דק"ל דמפני אויב משמע שהאויב הכריחו ח"ו להשיב אחור ימינו. להכי מתרץ שכך פי' שמפני שהאויב כפת ידי הגבורים לאחוריהם. גם הוא השיב אחור ימינו להצטער עמהם. ועיין פתיחתא כ"ד שמתרץ שם ר' יוחנן שפי' שכדי שיכנס האויב בבהמ"ק השיב אחור ימינו:

עמו אנכי בצרה. דהיינו כביכול נושא בצרה כמוהו:

ואני בריוח. פי' ואני שורה בריוח בני צער:

כביכול השיב אחור ימינו. והוא מה שסובל הכעסת עכו"ם ואינו מתנקם בהם כגבור שידיו אסורות ולא יוכל לנקום נקמתו:

גילה אותה. שימינו היא עמם בצרה כביכול (מת"כ). וקשה א"כ מאי בעי באחרית הימים או באחרית הימין כיון דאכתי לא ידע ענין זה מהיכא ס"ד למימר ימין. לכן נראה דודאי ידע דניאל ענין זה. דאטו דניאל בחכמתו לא הבין משה"כ השיב אחור ימינו. אלא שלא ידע אם ניתן קץ לענין זה. וגם לא ידע שזה תלוי בגאולה. וגילה לו הקב"ה ע"י המלאך שניתן קץ לענין זה. וגם תלוי בגאולה וכמו שאכתוב לקמן:

ליתן דין. פי' דניאל אמר למלאך דרך שאלה שמא זה שאמרת לי לך לקץ היינו ליתן דין וחשבון. שאפי' הצדיקים מתיראים מיום הדין כדאי' בויק"ר פ' כ"ו:

א"ל המלאך ותנוח. כצ"ל פי' כי למניחה אתה הולך:

א"ל והנחה לעולם. פי' שעדיין היה נסתפק אם ניחא זו לעוה"ב או לעוה"ז ובקבר הוא דקאמר ליה שינוח ומ"מ יתן דין וחשבון לעולם הבא:

א"ל ותעמוד. שיעמוד בתחית המתים:

א"ל עם מי וכו'. שעדיין נסתפק אם העמיד היא עם הצדיקים או עם הרשעים. משום שיש צדיקים שאף שאינן נדונים לעתיד מ"מ אם יש עליהם קצת דין עומדים הם קצת בצד הרשעים הנידונים. ובזה הצער שרואים זה נתכפר להם [והוא מ"ש בדבר"ר פ' י"א שמא ראית אותן בוכים ובכית עמהם] ולזה אף שהובטח דניאל בחיי עוה"ב כאומר ותעמוד. שהכוונה שתהיה לו עמידה. מ"מ נסתפק לו אם יעמוד בצד צדיקים או בצד רשעים:

א"ל באחרית הימים או כו'. לא על מה שאמר לעיל קפיטל י' ובאתי להבינך את אשר יקרה לעמך באחרית הימים בעי. חדא כיון דכתיב ימים מהי תיתי למימר ימין. ועוד מ"ט למבעי הא הכא. אלא על הא דאמר ליה ואתה לך לקץ. וקץ פי' אחרית. ע"ז שאיל ליה לאחרית הימים או לאחרית הימין. וכ"ה בזהר נח דף ס"ג ובזהר בא דף ל"ד וז"ל והא אוקימנא ואתה לך לקץ ואמר דניאל לאן קץ לקץ הימין או לקץ הימים. עד דא"ל לקץ הימין עכ"ל. ור"ל שאף שידע דניאל שהקב"ה השיב אחור ימינו. אבל לא ידע אם ניתן קץ לענין זה. לכן שאל אם לקץ הימין. כלו' אם יש קץ לימין ע"ז אמר ואתה לך לקץ. א"ל לקץ הימין אותה ימין שהיא משועבדת כו' ואע"פ שבאמרו לקץ הימין ידע שניתן קץ לימין ואז יעמוד דניאל לגורלו. מ"מ הוצרך ליה להמלאך לפרש עוד אותה ימין שהיא משועבדת כו' משום שלא ידע עדיין דניאל שזה תלוי בגאולה. לכן פי' לו שזה תלוי בגאולה:

הושיעה ימינך. דמשמע שהימין עצמה צריכה תשועה מדלא כתיב בימינך. או תושיעני ימינך:

כשהפורענות באה על ישראל. אע"פ שהצדיקים המתים יודעים בעניני העילם והמה ראו שהאבות יצטערו בצערנו. מ"מ אין מרגיש בה לגמרי אלא יעקב שהוא ראש שלשלת עיקר יחוסנו שהיתה מטתו שלימה ואין לו חלק בזולתנו כשאר האבות וכן בטובה. אי נמי משום שנצטער בגידול בנים. ונתן נפשו עליהם טפי משאר האבות הוא מרגיש במקרינו יותר משאר האבות:

מ"ט ויבער ביעקב. ר"ל ילפותא מדשני למימר ביעקב בתר דכתיב ישראל. וכן יגל יעקב ישמח ישראל. יעקב וישראל ל"ל אלא ע"כ דיעקב היינו יעקב אבינו ממש. ועיין בענף:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף