עץ יוסף על איכה רבה/א/יג

עץ יוסף על איכה רבה א יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מפלי. פי' מלעיג ומקנטר הרבה באנשי ירושלים אחרי שיצא מירושלים והלך למקומו. ואמרו אנשי ירושלים מי משלנו ילך ויביאנו אלינו כדי להלעיג עליו על שהיה מלעיג ממנו:

ורישיה גריע. וראשו יהיה מגולח. גילוח תרגומו גריע. ואולי היה דרכם להיות מגדלים שער לנוי והיה גנאי למי שהוא מגולח (א"א):

איתקבל גבי ההוא גברא. נתאכסן אצל זה שהיה מלעיג בבני ירושלים כדי לראות מעשיו ולהיות מצוי אצלו להתעולל בו:

לצפרא כו'. למחרת היו הולכין שניהם לטייל בשוק והיה נפסק רצועה של סנדל לאותו הירושלמי ובכוונה עשה כן להיות נפסקת סנדלו כדי לילך אצל האומן. א"ל לאומן קח לך טרימיס הזה והוא מין מטבע חשובה ועשה לי הסנדל הזה ועשהו. למחרת יצאו עוד לטייל בשוק היה נפסק לאותו ירושלמי סנדל האחרת. וגם זה עשה בחכמה להראות לזה כי בא בסנדלין קרועים לפי שהם יקרים מאוד בירושלים:

א"ל סב לך כו'. היום הזה לא רצה לילך הוא בעצמו אצל האומן כיון שראה שאותו בעה"ב לא הרגיש ביום הקודם. לכן חשב הירושלמי לעשות באופן אחר והוא שנתן המטבע לאותו בעל הבית עצמו וא"ל סב לך הדין טרימיסא ואתה תלך אצל האומן לתקן סנדל שלי משום שמא לא יתרצה האומן בזה המטבע אם אלך אני אצלו. וכל זה להעליל עליו כדי שישאל וכן הוה ששאל ואמר ליה וכי כל כך יקרים הסנדלים בעירכם שאתה באת לכאן בסנדלים קרועים. ועוד שאתה מוצא כ"כ מעות לתקנם. א"ל הן א"ל מכמה דינרים כלומר כמה דינרים שוים כל זוג סרדלים בעירכם. אמר ליה מתשעה ומעשרה דינרים וכשהם בזול הם משבעה או משמונה דינרים. אמר ליה אם אבא אני אצלכם בסחורה הזאת תמכרנה אתה לי כלומר תהיה אתה סרסור למכור סחורתי זאת. א"ל הן רק שלא תבא אל העיר חוץ מדעתי שתודיעני תחילה. שרצה להיות הוא המוציא והמביא כדי שלא יודע הדבר ויצא מחשבתו לפועל ליפרע ממנו על שהיה לועג על אנשי ירושלים:

כמה דעביד כו'. כשעשה מלאכתו וקנה הוא סחורת הסנדלים. הלך לירושלים וישב לו על שער העיר ושלח אחר הירושלמי ובא. כיון שבא אמר ליה עשינו בינינו תקנה שלא יכנס שום בן אדם למכור ממכרו אלא א"כ ראשו מגולח ונשחרו פניו. ואמר כן כדי להלעיג בו מדה כנגד מדה:

ומה אנא מנזק כו'. פי' מה אהיה ניזוק ומה איכפת לי אם אגלח ראשי אם אמכור אני מלאכתי וסחורתי. והנה לא הזכיר עוד שהשחיר פניו כי אפשר שזה לא קבל עליו רק לגלח ראשו. והירושלמי לא הקפיד על זה כי די לו במה שגלח ראשו:

נסביה כו'. לקחו והשיבו באמצע השוק מקום שרוב בני אדם מצויים. וכשהיה בא בן אדם לקנות סנדלים אמר ליה אלו הסנדלים בכמה דינרים:

ברם כו'. אבל אין אני פוחת משמונה דינרים. וכששמע הלוקח כך ששואל דבר גוזמא היה חושב שהוא מלעיג בבני ירושלים כדרכו דהוה מלעיג בבני ירושלים. לכן היה מכה בסנדל על ראשו. והלך ולא קנה ממנו. אמר ליה הסנדלר לאותו הירושלמי וכי כל כך גמלתיך כשהיית בעירי. כלו' אני גמלתיך טובה שאספתיך אל תוך ביתי ואתה גמלתני הרעה. א"ל מכאן ואילך אל תלעג בבני ירושלים. שרציתי להראותך שעקב רגליהם של בני ירושלים טובים מראשם של בני אתינס ולכן הכוך בסנדלים על ראשך. ומכל המעשים הנ"ל מוכח שאמת אמרו חכמים רבתי בדעות:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף