עמודי ירושלים/תענית/א/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
פני משה
עמודי ירושלים


עמודי ירושלים TriangleArrow-Left.png תענית TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אין קרי אלא מתשמיש המטה כו' ע"ש. ראיתי להעיר ע"ד שו"ת ס' יהושע בפסקים וכתבים סי' קע"ח שכ' וז"ל השל"ה ז"ל כתב בהל' תשובה דאין קישוי בלא קרי ולכאורה הוא נגד הגמ' דנדה דט"ו ע"א דמקשה שם דתיפוק ליה דהוי בעל קרי ומשני דלא גמר ביאתו משמע להדיא דיש קישוי בלא קרי וי"ל בדוחק דמיירי ששימש באבר מת עכ"ל ובאמת אינו מועיל תירוצו דהא פסק הר"מ (בפ"ה מהאה"ט ה"ד) דש"ז בלא קישוי אינו מטמא ולפ"ז גם האדם אינו בעשה בעל קרי שיטמא רק בראה בקישוי וז"פ וכ"כ בחידושים שבסוף ספר דברי חיים. וא"כ למה לו להש"ס לשנויי דלא גמר ביאתו הלא בלא"ה גם אם ראה קרי שגמר ביאתו אינו מטמא כיון ששימש באבר מת (ויש לדחות דהש"ס קאי הכא לפי לישנא דש"ס נדה (דמ"ג) דאזרעי לא מזרע אבל מטמויי מטמא. ועי' בהשגות הראב"ד בהאה"ט וכ"מ שם) אך בלא"ה לק"מ והוא דהא השל"ה לא כתב רק שכבר נד ממקומו הזרע אבל עדיין לא יצא לחוץ וא"כ אינו מטמא עדיין דאינו נעשה בעל קרי עד שיצא לחוץ. ודע דדברי השל"ה עדיין לא מצאתי אותם. אולם ראיתי כן בספרי מוסר האחרונים:

אמר ר' יוסי ובלבד יום שטבלה. כתב הקה"ע מותרים לשמש דסמוך לטבילתה האשה מתעברת אבל בתר הכי אסור בתשמיש עכ"ל מבואר שפי' דגם לחשוכי בנים אסור שלא סמוך לטבילתה אולם בב"י א"ח (סי' תקע"ד) פי' הירושלמי דקאי אלמעלה עשה אשתך גלמודה כו' ובלבד יום שטבלה כו' דבזה מותר לכל אדם ותאבי בנים מותרים תמיד ופסק כן בש"ע וכ"כ הב"ח (סי' ר"מ) אולם המ"א והא"ר כ' בשם האגודה כהקה"ע. ועל מ"ש בירושלמי בשעה שאתה רואה חסרון בעולם כו' פי' בקה"ע כגון שיחסרו הבריות כו' משמע שעל כל צרה צריך לפרוש וכ"נ מפשט דברי הרמ"א (סי' ר"מ סי"ב) וכ"כ ביפה מראה. אולם בא"ר כתב בשם הכנה"ג דרק צרות דומיא דרעב כגון ירקון ושדפון ומזונות צריך לפרוש אבל שאר צרות כגון דבר וחרב וכיוצא בו מותר יע"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף