עמודי ירושלים/קידושין/א/ח

עמודי ירושלים קידושין א ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

[כ"י] מהו מקיים ר' יוסי בי ר' חנינא ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה וחותמים כו' כתב הש"ק וקשה הא כתיב נמי בהך פרשה ועמי הארצות המביאים את המקחות וכל שבר ביום השבת למכור יקח מהם בשבת וביום קודש דזהו ודאי רק מדרבנן אולם באמת לא קשה מידי דהא דמקח וממכר הוא רק מדרבנן הוא רק כשנקנה דרך ארעי אבל מי שקובע למכור כל היום הוא עובר על עשה דביום השבת תשבות וזה שכתב הרמב"ן בפרשה אמור בפסוק שבתון זכרון תרועה ע"ש באורך וזהו כונת ה"ה (פכ"א מהל' שבת ה"א) שכתב נאמר בתורה תשבות אפילו מדברים שאינן מלאכה חייב לשבות מהן וכתב ה"ה כונת רבינו הוא שהתורה אסרה פרטי המלאכות המבוארות עפ"י הדרך שנתבארו עניניהן ושיעוריהן ועדיין היה האדם יכול להיות עמל בדברים שאינן מלאכות כל היום שכך אמרה התורה תשבות וכן כתב הרמב"ן בפירוש התורה שלו והלחם משנה שם דחק לפרש דברי הרב המגיד דקאי לח"ש ע"ש. ומלבד הדוחק שיש בדבריו הנה ה"ה כ' שכ"כ הרמב"ן בפירוש התורה והא לא הוזכר כלל ברמב"ן מזה אלא כונתו דמה שאין מלאכה מותר מן התורה הוא רק דרך ארעאי אבל להיות כל היום בחנות אסור מן התורה ועובר על מצות עשה דתשבות ועיין בארעא דרבנן (מהדורא בתרא אות רכ"ד) שכתב דבר הזה דראה בפתקא בירושלים בשם הריטב"א וסיים זו מרגניתא שבידינו מרבינו הגדול הרמב"ן וסיים הארעא דרבנן ולזה נוטה גם דברי הרמב"ם (פרק ד' מהלכות שבת הלכה י"ב) עכ"ל ואשתמיט מיניה דברי הרמב"ם פרק כ"א ודברי הרב המגיד הללו שמבואר כן ועיין שאלות ותשובות חתם סופר (חח"מ סי' קצ"ה) שרמז לדברי הרמב"ם הללו ולא העיר מדברי הלחם משנה שם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף