עמודי ירושלים/סוכה/ה/ב
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה מראה הפנים עמודי ירושלים
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בר קפרא אמר וגובהן מאה אמה והא תני כל דתלי מאה אמין. עיין במראה הפנים ומזה קשה לי על תפארת ישראל בסוכה פ"ה שכתב דלא היו המנורות גבוהות ק' אמה (או נ' אמה לש"ס דילן) דלא מסתברא שיהיו כליל זהב המנורות כל כך אלא שהיו המנורות עומדות על בימות גבוהות או סביב שפת גזוזטרא שעשו ע"ש דלפ"ז לא תקשה קושית הירושלמי דדוקא אם היתה המנורה גבוה ק' אמה אז צריך בסיס מן תלתין ותלתא משא"כ אם עמדה על בימה א"כ שוב א"צ להבסיס שיהיה כל כך וא"כ קושית הירושלמי לק"מ א"ו שהירושלמי ס"ל שהמנורה היתה גבוה ק' אמה ועי' מ"ש הקה"ע בפירושו שהקושיא קאי לאורך קפ"ז. וראיתי להעיר ע"ד המהרי"ל הל' סוכה שכתב וז"ל נשאל למהר"י סג"ל מ"ש סוכות דאומרים שמחתנו יותר משאר רגלים ואמר דהיתה בה שמחה יתירה שמדליקין ד' מנורות שהיו מאירין בכל ירושלים עכ"ל ולא ידעתי מנין לו שהיו ד' מנורות הלא במשנה איתא ומנורה של זהב היה שם ואינו מבואר כמה מנורות היו ועי' בפני משה שכתב ולפחות שני מנורות היו ומנין לו למהרי"ל שהיו ד' וצ"ע. גם במה שנקרא זמן שמחתנו נראה כפשוטו כיון שהוא עת האסיף התבואה ומזה נצמח שמחה לבני אדם. ועי' בערוך לנר בסוכה דף ק"ב ע"ב שכתב ג"כ שהיו ב' מנורות אלא שלא הביא כלל דברי המהרי"ל הללו:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |