עמודי ירושלים/מועד קטן/א/ד

עמודי ירושלים מועד קטן א ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אם היה כותלו כו'. התירו סופו משום תחילתו. הקשה השיריי קרבן דאמאי לא חשבו זה במס' ביצה (י"א ב') בין הני דברים דהתירו סופן משום תחילתן ע"ש. ולק"מ לפמ"ש המפרשים שם דלא חשיב רק דברים השנויים במשנה ולא השנויים בברייתא ועוי"ל דהני דחשיב הוצרך למיכתב דאיכא למטעי דמשום טעם אחר הן כמבואר שם משא"כ הכא דליכא למטעי. וכ"כ התוס' בעירובין (מ"ד ב' ד"ה כל) ובר"ה (כ"ג ב' ד"ה שיהיה) וראיתי בשו"ת עמק הלכה (חא"ח סי' פ"ח) בהביא דברי הט"ז ביו"ד (סי' רס"ו שסובר דמותר לטלטל סכין אחר המילה והקשה ע"ז דא"כ אמאי לא חשבו אותן בתוך הנך דברים שהתירו סופן משום תחילתן וכמו שמקשה תוס' בר"ה ותירט דהנך דחשיב במתני' לא איצטרך למתני וא"כ מ"ש הט"ז דלא תנן ליחשב אותו עכ"ד ושנה בפשט דברי התוס' דהוא היה סובר בפי' דברי התוס' דהתוס' תירצו דמשום דחזרת העדים מפורש במתני' לכן לא חשב אותם ובאמת אדרבה הא כל הנך ג' דברים המה מפורשים במתני' וכוונת התוס' דא"א למטעי דהטעם משום דבר אחר משא"כ בהנך ג' וא"כ י"ל דגם בהך דינא דהט"ז א"א למטעי ובפרט לפמ"ש בשם המפרשים דלא חשיב רק דברים המפורשים במשנה א"כ בודאי דלא קשה על הט"ז:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף