עמודי ירושלים/בבא מציעא/ז/א

עמודי ירושלים בבא מציעא ז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בני טיבריא שעלו לשכר בית מעון. עי' בפני משה שפי' שבני טבריא משכירין. אמנם מדברי הנמ"י ושו"ת הריב"ש (סי' תע"ה) מבואר שמיירי שבני טבריא שוכרין הפועלים יעו"ש:

תניי בית דין הוא שתהא השכמה של פועלין כו'. עי' פני משה מה שפירש ובמראה הפנים כתב זהו כפירש"י כו' ע"ש נראה מדבריו דמהירושלמי מוכח דס"ל כרש"י ובמח"כ אשתמיט מיניה דברי הב"ח בח"מ (סי' של"א) שאדרבה הוכיח דמוכח מהירושלמי מבואר שס"ל כפיר"ח וכן ביפ"ת בביאורו לב"ר פ' ע"ב (דתי"ח ע"ג) הוכיח כן ע"ש דדחיקא ליה לומר דפי' של פועלין ושל בעה"ב דשלהן הוא ובסיפא בע"ש יהיה פירושו בין השכמה בין הערבה משל בעה"ב היינו בהיפוך שהבעה"ב מוותר ע"ש. וכן ראיתי בחי' הריטב"א לב"מ שם בש"מ שאחר שהביא דברי הר"ח כ' דכ"ה בירושלמי. הן אמת שראיתי שם בשם הרשב"א שאחר שהביא דברי התוס' כתב וכן נ"ל מתוך הירושלמי דגרסינן התם ערבי שבתות בין השכמה בין הערבה משל בעה"ב מבואר כהפני משה. ועכ"ז לא הו"ל להפני משה לומר דזהו כפירש"י כיון דיש לפרש הירושלמי גם לדעת ר"ח כמו שפי' הב"ח. ועי' במכילתא (פ' בא פי"א) דאיתא התם ללמדך כשתצא לדרך הכנס בכי טוב צא בכי טוב וכו'. וכ"ה אומר תשת חשך כו' מכאן ואילך יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב וכ' שם בבירורי המדות וז"ל שלא יצא עד אחר זריחת השמש ולא יהיה שם רק עדי ערב שיכנס קודם הערב עכ"ל מבואר שס"ל שיצא אחר זריחת השמש ויכנס קודם הערב לביתו וזה דלא כשיטות ב' התלמודים לכל הפירושים ויש לכוון דעת המכילתא שלא תהיה סותר דברי הש"ס אך דברי הבירורי המדות תמוהין. ודרך אגב אעיר ע"ד המהרש"א שם שכ' ע"ד הר"ח וז"ל לקיים הא דאמר לעולם יכנס אדם בכי טוב אבל מה שממהר לצאת קודם הנץ החמה מקרי שפיר יצא בכי טוב כיון דכבר עלה עמוד השחר עכ"ל ולפי דעתי לא נהירא כן מש"ס פסחים (ד"ב ע"א) דאמרינן שם וכמ"ד צפרא נהיר וכדר"י אמר רב דאמר ר"י אמר רב לעולם יכנס אדם בכי טוב כו' מבואר דבעינן שיהיה צפרא נהיר שהוא הנץ החמה וכ"כ רש"י שם למדך הכתיב דרך ארץ מאחי יוסף שהמתינו עד שהאיר המזרח כו' ולמחר ימתין עד הנץ החמה ויצא כו' מבואר להדיא דעד הנץ החמה מי שהולך לא הוי בכי טוב ועצל"ח ואור חדש שם שמבואר בדבריהם ג"כ כך וקושיות המהרש"א בלא"ה לק"מ די"ל דר"ח ס"ל כדעת ר"ת בתוס' ב"ק (ס ב') שכ' דדוקא בנכנס מעיר אחרת צריך לכנוס בכי טוב שמא יש בדרך מוקשים ופחתים אבל בצאתו מביתו בודאי מכיר המוקשים ופחתים לא בעינן שיצא בכי טוב וא"כ שפיר כ' הר"ח דוקא על יציאתו מהשדה אבל ביציאתו מביתו לא בעינן שיצא בכי טוב וקושית מהרש"א לק"מ. והנה ראיתי בס' תי' הרז"ה בשיעור ביה"ש (סי' ו') שכ' וז"ל מה שאמרו רז"ל לעולם יצא אדם בכי טוב היינו בעמוד השחר ושם הניח בתימה על רמב"ן ור"ח שס"ל דג' מילין ורביע אחר שקיעת החמה עדיין הוא יום וע"ז הקשה וז"ל ממה שאמרו בתענית (דף י' ע"ב) אל תרגזו בדרך א"ל יוסף לאחיו תכנסו בחמה לעיר כדרב יהודא דאמר רב יהודא אמר רב לעולם כו' ופירש"י תכנסו חמה בעיר כשאתם לנים בדרך בעיירות תכנסו לעיר בעוד שהחמה זורחות כו' עכ"ל והאי קרא דהבקר אור [פירושי ע"ה] כמבואר בירושלמי ברכות (פ"א ה"א) והשתא בשלמא כו' אבל לדעת הרמב"ן וסייעתו שמפרשים דברי ר"ת דג' מילין ורביעי אחרי שקיעת החמה עדיין יום הוא ודאי תימה דמנ"ל שהזהירם שיכנסו בחמה דלמא לא הזהירם אלא שיכנסו באור לעיר כשעדיין יש אור בעולם אפי' אחר שקה"ח כמו בע"ה וצ"ע עכ"ל. ואני אומר דלק"מ על הרמב"ן. והחי' הרז"ה לפי ששגה בההקדמה שהקדים ע"כ השיג עליו דהוא הניח להקדמה מוחלטת דבאי אל יצא אדם כו' הוא בע"ה וע"כ הקשה קושיתו. אולם כבר כתבתי דמוכח מהסוגיא דפסחים דאחר הנה"ח יצא ולא קודם. ומ"ש מהירושלמי. עי' בפי' ספר חרדים ששם מבואר הפי' בירושלמי אדרבה להיפוך וז"ל הבקר אור התורה קראה דפי' הכתוב הבקר דהיינו אור גמור שנראה בעולם דהיינו אחר עבור החמה עובי הרקיע עכ"ל א"כ מבואר בירושלמי להיפוך וא"כ לק"מ על הרמב"ן דכמו שהזהירם בבקר שיצאו בהנה"ח אף שמע"ה יום הוא כן הזהירם שיבאו בעוד החמה על הארץ אף שעדיין יום הוא וא"ש דברי הרמב"ן. ונראה שהיצא בכי טוב הוא מהנה"ת ומ"ש האיר המזרח היינו כל המזרח שהוא הנץ החמה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף