עמודי ירושלים/בבא בתרא/ח/ו

עמודי ירושלים בבא בתרא ח ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חד בר נש אפקיד כו'. עיין במראה הפנים שהקשה על מ"ש הנמ"י דר' אבא בר ממל סבירא ליה כרבנן דפליגי על ר' שמעון בן גמליאל דהא רבי בא בר ממל גופיה אמר להו אתון קקו פדיפטי הבי לי מה דיהבית לכון כו' ואם כן כרשב"ג ס"ל כו' ע"ש ולא ידענא מאי קושיא דגם רבנן הא סבירא להו מה דעשה עשה ואם כן שפיר קאמר להו ר' בא בר ממל שלא היה נותן להם את המחצה שנתן להם ול"ק קושית הפני משה. וביותר יש להעיר על תירוצו שכתב ושמא יש לומר דלהפחידם אמר כן שלא יתבעו ממנו החצי שנתן לו אבל לא שיטול מהן חלקם דהלכה כחכמים כו' ע"ש מבואר מדבריו דלהחכמים היה צריך ליתן להם והא ליתא דגם להחכמים אף על פי שאין רוח חכמים נוחה הימנו עכ"ז מה שעשה עשה ושפיר זכה בו ר' בא בר ממל ולא נמצא זכר מזה בש"ס שלא יהיה רוח חכמים נוחה מהמקבל רק מהנותן ואם כן אתי שפיר דברי הנמ"י. ונ"ל דהאי כהדא כו' קאי על מה שמבואר בהמשנה דמה שעשה עשה ע"ז הביא ההיא עובדא דהיה בר' אבא בר ממל ומבואר משם דמה שעשה עשה. ובדרך אגב אעיר על מ"ש הרא"ם פרשה חיי שהקשה על מה שנתן אברהם כל אשר לו ליצחק דאיך העביר הנחלה כו' ע"ש. ועמ"ש הג"א שם ומ"ש עליו הלבוש האורה להקשות על הגור אריה שהוא הקשה דאיך נתן מתנות לבני הפלגשים דאיך העביר הנחלה מיצחק ועל זה הקשה הלבוש דשלא בשעת מיתה רשאי ליתן מה שירצה ולא ידענא מדוע שתק להרא"ם והוצרך לבוא לתירוצו של הרא"ם דלפי דעתו הא גם קושית הרא"ם מאברהם לגבי יצחק גם כן לא קשה מידי דכיון דהיה בחייו שלא בשעת מיתה היה רשאי אברהם לעשות כן. ועיין ביפ"ת ב"ר פנ"ט שתירץ באמת כן. ומה שהקשה על הג"א דשרה שאמרה לא ירש כו' לא היה עדיין בני קטורה בעולם כו'. הנה כי כן הו"ל להקשות ג"כ על הרא"ם לפמ"ש הוא בעצמו בפ' ויגש דגם הקרא כי ביצחק יקרא לך זרע לא קאי רק על ישמעאל ולא על הבני קטורה. וכבר הקשה כן המל"מ ה' מלכים (פ"י ה"ז) ומ"ש הלבוש שם דעבורי אחסנתא הוא רק בקרקעות לא במטלטלין לא נראה כן מתוך סוגיא דב"ב (קל"ג ב') לגבי יוסי בן יעזר דהו"ל עליותא דדינרא כו' ע"ש דמבואר שם דגם במעות הדין דעבורי אחסנתא. ושוב ראיתי בשו"ת הלק"ט (ח"ב סי' רכ"ז) שרצה לחלק מדעת עצמו בין קרקעות למטלטלין וחזר בו מתוך הסוגיא דב"ב הנ"ל ונהנתי [וע"ש בסי' רס"ח שהקשה מהא דאל יבזבז יותר מחומש הא הוי עיבורי אחסנתא וכן הקשה מערכין פ' המקדש דס"ל לר"א דאין אדם יכול לבזבז כל נכסיו הא בלאו הכי הוי עיבורי אחסנתא ולפמ"ש למעלה דבחייו לא הוי עיבורי אחסנתא לק"מ] גם מה שהקשה על אברהם דאיך שינה בן בין הבנים דעדיין לא נצטווה עד יעקב קשה לזה דהא קיים אברהם כל התורה אף קודם שנצטוו ואולי יש לומר דהאיסור הזה אינו בעצם רק משום שקרה בבני יעקב גזרו כן לעולם וקודם שגזרו לא היה אסור כלל. אולם עיקר קושיתו של הרא"ם לא קשה מידי דהא הטעם שלא לעבור נחלה הוא משום דילמא נפק מיניה זרעא מעליא ואם כן אברהם היה נביא והיה יודע שלא יצא ממנו זרעא מעליא ע"כ היה רשאי לשנות ולכן לא קשה מידי מה שהקשה הרא"ם. ושוב ראיתי להבאר שבע (דף ע"א ע"א) שיישב כן. וגם קושית הלבוש מאל ישנה אדם כו' יש לומר דאין איסור רק היכא דהבנים המה שוים משא"כ היכא שיש טעם שזה הבן הוא עדיף מחבירו מותר לשנות. וכמ"ש בשו"ת דברי נחמיה (חאה"ע סי' מ"ח) וע"כ היה רשאי אברהם לשנות ליצחק מבין הבנים כיון דהיה עדיף אצלו וא"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף