עין זוכר/מ/יז
|
< הקודם · הבא > |
טוב. מותר. אפשר לפרש דתני תנא או אמורא מותר והיינו מאיסור דקאי ביה אבל אסור מצד אחר וכ"כ הרא"ש בפסקיו ריש שבת דפטור ומותר מדין שבת קאמר אבל איכא איסור דלפני עיור ע"ש. והנה שנינו במשנה פ"ד אחין שלשה אחין ב' מהם נשואים שתי אחיות ואחד נשוי נכרית גרש א' מבעלי אחיות את אשתו ומת נשוי נכרית וכנסה המגרש ומת זוהי שאמרו וכלן שמתו או שנתגרשו צרותיהן מותרות ומכאן הביא ראיה הרב מהרלנ"ח דליכא איסור קטלנית ביבמה דהרי משנתנו זו הנכרית היא קטלנית ומותרת להתיבם לאח השלישי. ומהרד"ך (בית שני חדר י"ג) ומהר"ר צבי אשכנזי בריש תשובותיו דחו ראית מהרלנ"ח הנזכרת דמאי דתנן מותרות היינו מאיסור ערוה דאיירי ביה אבל אה"נ דאסורה משום קטלנית. ויש להביא ראיה לכאורה לדבריהם מלשון הרא"ש הנזכר:
ואני בעניי הייתי מקיים ראית מהרלנ"ח דהגם דנימא דמאי דקתני מותרות היינו מאיסור ערוה ולא הותרה מצד קטלנית הניחא בלשון המשנה או אמורא אך יש ראיה מלשון הטור שכתב מותרת להנשא לאח אחר ואם במשנה דחינן הכי בלשון הטור ליכא למדחי דהו"ל לפרש. וכן ראיתי שכתב הרב שפתי כהן ביורה־דעה (סימן פ"ז ס"ק ז') שכתב דדברי הפוסקים שכתבו סתמא דמותרים בבישול משמע דמותרים לגמרי וליכא למימר מותרים מדינא אבל מ"מ אסורים משום מראית העין ע"ש והיינו על דרך שכתבנו לקיים ראית הרב מהרלנ"ח מהטור שכתב מותרת להנשא לאח אחר דמותרת לגמרי משמע:
אמנם מתשובת הרשב"א בח"ג הנדפס מקרוב סימן נז"ר משמע דגם הפוסקים אפשר לומר דנקטי מותר מאיסור בישול מדינא אבל אסור משום מראית העין דמסתמא לא סבר דהרי"ף והרמב"ם פליגי עליה וכמו שכתבתי אני בעניי בספרי הקטן מחזיק ברכה יורה־דעה סימן פ"ז אות ח' בס"ד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |